מגזין הטכניון | קיץ 2021

אינטליגנציה מלאכותית 22 ח וקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לזיהוי מדויק של בעיות לב על סמך בדיקת אק”ג שגרתית. במסגרת המחקר פותחו בסיס נתונים וכלי לאנליזה שיספקו לרופאים ולמשתמשים אחרים, בדיוק חסר תקדים ובמהירות, אבחון אוטומטי של קומבינציה של שמונה הפרעות לב שכיחות. Scientific את המחקר שפורסם בכתב העת הובילו פרופ’ יעל Nature מקבוצת Reports יניב, ראש המעבדה למערכות ביו-אנרגטיות וביו- חשמליות בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ אסף שוסטר מהמעבדה למערכות מחשבים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, והדוקטורנט ודים גלינר מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. במחקר השתתפו גם ולדימיר מרקוב מהמעבדה לתכנות מערכות באוניברסיטת נובגורוד וארוטיום אבסטיאן ממכון וניקוב לתכנות מערכות באקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה. ) היא ECG בדיקת אק”ג (אלקטרוקרדיוגרם, הטכנולוגיה הנפוצה ביותר כיום לאבחון בעיות לב. וזיכתה את 1903- היא הודגמה לראשונה כבר ב ממציאה, ווילם איינטהובן ההולנדי, בפרס נובל . בניגוד לאלקטרוקרדיוגרם 1924 ברפואה לשנת קילוגרם, מכשירי 250- הראשון, ששקל יותר מ האק”ג המוכרים לנו כיום הם מכשירים ניידים המספקים על סמך בדיקה מהירה נתונים על מצב הלב, לרבות הפרעות קצב ובעיות אחרות. זוהי בדיקה בלתי פולשנית המנטרת את השדות החשמליים שיוצרות רקמות הלב, זאת באמצעות אלקטרודות. בשל פשטותה היחסית ועלותו הנמוכה של המכשיר, זמינה בדיקה זו גם במרפאות קטנות ונידחות. אולם למרות ההתפתחות המשמעותית בטכנולוגיית האק”ג ומזעור המכשיר לממדים המוכרים לנו כיום, פיענוח התוצאות עדיין נעשה בדרך הישנה - קריאת הרישום (הפלט) על ידי קרדיולוג. שיטת פיענוח זו מכילה כמובן מרכיבים סובייקטיביים ולכן קרדיולוגים שונים עשויים לגזור מסקנות קליניות שונות מאותו פלט. פענוח הפלט אפוא הוא צוואר בקבוק המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. הניסיון למכן את , בעיקר בהקשר של 1957- פיענוח האק”ג החל כבר ב https://www.nature.com/articles/s41598-020-73060-w למאמר: פרופ’ אסף שוסטר ודים גלינר פרופ’ יעל יניב