מגזין הטכניון | קיץ 2021

30 , שנועדה לסייע IVF הפריה החוץ-גופית, להורים פוטנציאליים הסובלים ממגבלות ; ועדיין, אחרי 1970- פוריות שונות, פותחה עוד ב ארבעה עשורים של מחקר בתחום, רוב ה”החזרות” - החדרת העובר חזרה לרחם האישה - אינן מובילות להיריון מוצלח. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה חדשנית שפיתחו פרופ’ אלכס ברונשטיין מהפקולטה למדעי . Embryonics המחשב ע״ש טאוב וחוקרים בחברת טכנולוגיה זו משפרת את בחירת העוברים לרמה חסרת תקדים וצפויה לחולל שיפור דרמטי בהצלחתן של הפריות חוץ-גופיות. 10- התהליך הראשון של הפריה חוץ-גופית החל ב והוביל ללידתה של תינוקת המבחנה 1977 בנובמבר 1982 הראשונה בעולם, לואיז ג’וי בראון. בספטמבר נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בישראל, רומי כבר 28- , כשרומי נוימרק בת ה 2010 נוימרק. בשנת הייתה אישיות מוכרת ב”חדשות עשר”, זכה אחד ממפתחי השיטה, פרופ’ רוברט אדוארדס מאוניברסיטת קיימברידג’, בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה. ) היא במקרים רבים הפתרון IVF הפריה חוץ-גופית ( היחיד האפשרי להורים לעתיד - אימהות יחידניות, זוגות חד-מיניים, זוגות הסובלים מהפרעות תורשתיות הקשורות למערכת הרבייה ועוד. בתהליך זה עוברת האישה טיפול המגדיל את כמות הביציות; הביציות נשאבות משחלת האישה ועוברות במעבדה הפריה מזרעו של הגבר; כעבור כמה ימים, לאחר שההפריה כבר הובילה להיווצרות עוברים בתחילת דרכם, מוכנסים חלק מהעוברים לרחם.  ה למידה עמוקה פרופ’ אלכס ברונשטיין דוד סילבר ד”ר יעל גולד-זמיר https://arxiv.org/abs/2006.01035 למאמר: למרות חשיבותה של ההפריה החוץ-גופית, שיעורי ההצלחה של התהליך עדיין נמוכים מאוד. עובדה זאת קשורה בין השאר בבחירה נכונה של העוברים שיושתלו ברחם - בחירה שעדיין נעשית באופן ידני על ידי האמבריולוג ובלי קריטריונים ברורים ואחידים. Ubar תמונה זו עשויה להשתנות באופן דרמטי הודות ל- - טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים מהפקולטה למדעי Embryonics המחשב ע”ש טאוב בטכניון ומחברת בתמיכת רשות החדשנות. טכנולוגיה זו, המשפרת את בחירת העוברים לרמה חסרת תקדים, מוצגת כעת באתר - כנס ליישומי למידה עמוקה ברפואה - במאמר MIDL open שהתפרסם תחת ביקורת-עמיתים פתוחה ( ). את הטכנולוגיה פיתחו פרופ’ אלכס ברונשטיין review מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ומייסדי חברת דוד סילבר, שלמד בטכניון במסגרת Embryonics תוכנית רוטשילד-טכניון למצוינים ומנכ”לית החברה ד”ר יעל גולד-זמיר. במאמרם מתארים החוקרים מערכת חדשנית, מונחית- נתונים, הצפויה לשפר באופן דרמטי את ניבוי סיכויי ההיקלטות של העובר. זאת על סמך סרטונים של צילום ). המחקר time-lapse imaging videos דולג זמן ( עוברים 272 סרטונים כאלה, מהם 8,789 מבוסס על שיש לגביהם נתוני אמת על הצלחת ההיריון. ניבויי המערכת האוטומטית הושוו לניבויים של פאנל מומחים הפגינה שיפור Ubar (אמבריולוגים) בעלי ניסיון בתחום, ו- בניבוי חיובי 12% דרמטי בבחירת העוברים - שיפור של בשיפור הניבוי השלילי 29%- (ניבוי הצלחת התהליך) ו (פסילת עוברים בשל סיכוייהם הנמוכים להיקלט).