מגזין הטכניון | קיץ 2021

13 9 רויקט “אדליס-סמסון” - להק אוטונומי של במרץ 22- שלושה ננו-לוויינים - שוגר לחלל ב לאחר שפותח ונבנה בטכניון בשנים האחרונות. הלוויינים שוגרו מקוסמודרום “בייקונור” בקזחסטן - נמל החלל הראשון בעולם והאתר הראשון ששיגר אנשים , יורי גגארין). שלושת לווייני הפרויקט 1961 לחלל (אפריל מדינות ובהן יפן, 18- שוגרו יחד עם עשרות לוויינים מ סעודיה ותוניסיה. הלוויינים הזעירים נעים בחלל בטיסת מבנה אוטונומית, כלומר בתיאום ביניהם ללא צורך בהכוונה מהקרקע, ומשמשים לחישוב מיקום של מקורות קורנים על פני כדור הארץ. הטכנולוגיה תיושם באיתור אנשים, מטוסים וספינות. את התהליך הוביל צוות חוקרים בראשות פרופ’ פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל בטכניון, חבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. לדברי פרופ’ גורפיל, “אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי. מדובר בקפיצת מדרגה ביכולותיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל כולה בתחום של לוויינות זעירה, והיא תהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי.” ), שכל CubeSats הלהק כולל שלושה לוויינים זעירים ( קילוגרם. על גבי כל לוויין הותקנו 8- אחד מהם שוקל כ מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, מכשירי ניווט ומערכת הנעה ייחודית וחדשנית. מקלט המשימה פותח בתעשייה האווירית. “שיגור ‘אדליס-סמסון’ הוא רגע דרמטי שחיכינו לו תשע שנים ונעקוב אחריו בדריכות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זוהי דוגמה נפלאה ומרגשת לשילוב מוצלח בין מדע לטכנולוגיה ולתרגום של רעיונות חדשניים לכדי מערכות אפקטיביות התורמות לאנושות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, ואלה המרכיבים שהובילו את הפרויקט אל היום החשוב הזה.” נשיא הטכניון הוסיף כי השיגור הנוכחי ממשיך מסורת עם שיגורו המוצלח של הלוויין 1998- טכניונית שהחלה ב שנים, זמן 11- , שפעל בחלל יותר מ 2 גורווין-טכסאט שיא לפעילות אקדמית בחלל. מערכות הבקרה וההנעה של הלוויינים הן בגדר חידוש טכנולוגי; כדי לחסוך דלק קוצרים הלוויינים שני כוחות טבעיים - כבידה והתנגדות אטמוספרית - וכך מניעים את עצמם. באופן זה הם נזקקים לכמות זעומה של דלק - פחות מגרם דלק ביום לכל לוויין. הישג זה הוא תוצאה של עשר שנות מחקר שקדמו לשיגור. הכיוונון העדין של תנועת הלוויינים זה ביחס לזה, בלי שהקונסטלציה תתפרק ובלי שהם יתקרבו זה לזה יתר על המידה, גם הוא תוצר של מחקר מתמשך שיאפשר להם לשמור על תצורה נכונה ועל מרחקים נכונים ביניהם ללא צורך בשליטה מהקרקע. בטכניון מעורבים בפרויקט חוקרי מכון אשר לחקר החלל אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד”ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ’, מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד”ר אלכס פריד, והשתתפו בו סטודנטים רבים במרוצת השנים. פ נציגי קרן אדליס ואנשי הטכניון צופים בשיגור במכון אשר לחקר החלל