מגזין הטכניון | קיץ 2023

19 את הנופים שראיתי שם אי אפשר לתאר במילים ואפילו לא בתמונות ובסרטוני וידאו,” כך אומר הדוקטורנט אריאל חזן ששהה בחורף האחרון בערבות הקרח של אנטארקטיקה, משם חזר עם אלפי תמונות וחוויות - ולא פחות חשוב, דגימות למחקר שלו. , השלים 30- חזן, שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה תואר ראשון במכמורת ותואר שני בטכניון בהנחיית פרופ’ טלי הרן מהפקולטה לביולוגיה. לפני כשלוש שנים החל את הדוקטורט בהנחייתו של פרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה. “אחרי כמה ימים בניו זילנד,” הוא נזכר, “המראנו מכרייסטצ’רץ’ במטוס של צבא ארצות הברית קילו ציוד כל אחד ונחתנו על הקרח של 30 עם אנטארקטיקה. קשה לתאר את הקור שחודר לריאות בשניות הראשונות לאחר הירידה מהמטוס, ונדרש זמן רב להתרגל לתחושה.” בימים הבאים שהתה הקבוצה בבסיס המחקר הניו- קילומטר מהקוטב הדרומי, 1,350 , זילנדי סקוט בייס לקראת השהייה הממושכת בשטח באוהלים אישיים. יתדות שלכל אחת צריך 20- “כל אוהל כזה מעוגן ב לקדוח חור בקרח. גם הקידוחים של עמודי הקרח ) עם הדגימות היו קשים, ובסוף יום עבודה cores ( היינו ממש גמורים. בתקופת השטח נסעתי באופנוע שלג על האוקיינוס הקפוא, קדחתי בקרח כדי להוציא דגימות, עבדתי במעבדת השטח, אכלתי מזון יבש ונדרשתי להסתדר עם עוד חמישה אנשים בקונסטלציה מאוד צפופה ואינטימית. אין מקום לקטנוניות ומריבות כי אין לאן לברוח. על פעולות בסיסיות כמו הליכה לשירותים חושבים פעמיים כי ״ הדוקטורנט אריאל חזן מהפקולטה לביולוגיה יצא למסע מחקר באנטארקטיקה, חזר עם שלל דגימות וחוויות, וכבר מתגעגע לערבות הקרח הדרומיות חיפש באנטארקטיקה