מגזין הטכניון | קיץ 2023

29 שבהם משתמשת חברת השעונים האטומים אקיוביט, שגם היא משתתפת במאגד, בכל פרמטר שחשוב לפעולת השעון הזעיר. המאגד מפתח גם ויקסלים לשימושים אחרים. חברת אנבידיה מובילה במאגד את קבוצת העבודה המתמקדת בפיתוח ויקסל בעל יכולת העברת מידע גבוהה בהרבה מהקיים כיום, וזאת לצרכים של רשתות תקשורת אופטית עתידיות. הטכניון תורם למאמץ זה בעיקר באפיונים של הוויקסלים המהירים. כיוון פיתוח נוסף במאגד הוא ויקסלים מרובים הפועלים כמקור מאוחד הפולט הספק גבוה בבהירות גבוהה. כיוון זה מרוכז על ידי חברת המ״מ ויש לו שני ערוצים: הראשון הוא מערך צפוף של ויקסלים הפולטים אור בצורה משותפת (קוהרנטית), שאותו המציא פרופ’ אורנשטיין, והוא מתוכנן ומיושם בשיתוף פעולה הדוק עם חברת המ״מ. השני מרוכז על ידי פרופ’ מחקר מוטי שגב. פרופ׳ שגב המציא את הלייזר הטופולוגי, ועכשיו מפתח יחד עם חברת המ”מ מערך ויקסלים טופולוגיים שפולט הספק גבוה באלומה בודדת וחסינה להפרעות חיצוניות. ההישג הנוכחי של המאגד בהובלת הטכניון הדגים כאמור ויקסלים לשעונים אטומיים זעירים, ולדברי פרופ’ איזנשטיין, “ההצלחה הזאת מוכיחה את יכולתו של הטכניון לפתח כל סוג של ויקסל, ולא רק את אלה שהוגדרו במאגד, כמו גם רכיבים אופטו-אלקטרוניים אחרים שחשובים לתעשייה הישראלית.” פרופ’ ניר טסלר, ראש המרכז לננואלקטרוניקה בטכניון נות ללא ‎ , הנחיל במרכז תרבות של מצוי 2010 מאז פשרות ותיעוד בדומה למקובל בתעשייה, כך שהידע מצטבר ומאפשר להגביה את הרף ללא הרף. לדבריו, “ההישג הנוכחי מאשר את מעמדנו כמקום המוביל בישראל לפיתוחים מהסוג הזה וכפלטפורמה מצוינת לשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. לא פחות חשוב, התהליך עצמו העצים מאוד את עובדי המרכז שנרתמו לפתרון האתגר הזה בזמן קצר.” של רשות החדשנות - מאגד שבו שותפות חברות , אנבידיה, אקיוביט, הולואור וסיון) SCD תעשייתיות ( וחוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית. המאגד קם מתוך ההבנה ברשות החדשנות שויקסלים הם רכיב קריטי לתעשיות ישראליות רבות ומתוך הכרה בכך שבטכניון נמצאות המומחיות והתשתית למימוש ופיתוח ברמה תעשייתית. הצלחת הפרויקט מבוססת גם על שיתוף הפעולה של הטכניון עם הסניף הישראלי של אנבידיה, מלאנוקס לשעבר - שיתוף פעולה רצוף המתבטא גם בפעילויות מחוץ למאגד. “הגורם העיקרי בהצלחה הוא כמובן הטכניון עצמו,” אומר פרופ’ איזנשטיין, ראש המכון לננו טכנולוגיה - המרכז MNFU ) והמנהל הזמני של RBNI ( לננואלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל. לדבריו, “האחראי העיקרי להישג המרשים הוא פרופ’ מאיר אורנשטיין, ראש המעבדה לננו ומיקרופוטוניקה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. מאיר , כששהה בארצות 80- עובד על ויקסלים מאז שנות ה הברית, ויש לו תרומות משמעותיות ומתמשכות לטכנולוגיה הזאת ובהן ההמצאה שאיפשרה את הייצור התעשייתי של ויקסלים.” פרופ’ אורנשטיין תכנן את השכבות שמומשו בעזרת השותפים מאנבידיה, גיבש את התכן של מבנה .MNFU הוויקסל ופיקח על מימוש ההתקנים ב- לדברי פרופ’ איזנשטיין, “צוות המהנדסים והטכנאים , בראשות איה כהן, הדגים את היכולות MNFU של המצוינות שלו והוכיח שניתן לפתח במעבדות הטכניון התקנים מורכבים ומסובכים לטובת צרכים קריטיים של התעשיה הישראלית.” נציגי הטכניון במאגד הם שלושה חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי: פרופ’ מאיר אורנשטיין, פרופ’ מחקר מוטי שגב ופרופ’ גדי איזנשטיין. חוקרי הטכניון הדגימו כאמור פיתוח ויקסלים שמיועדים לשעונים אטומיים זעירים. ההתקנים הוכחו כטובים יותר מוויקסלים מסחריים הצוות שעבד על הפרויקט. מימין לשמאל: יאנה מיליוטין, ד”ר ליאור גל, ולנטינה קורצ’נוי, עמית שחם, פרופ’ מאיר אורנשטיין, ד”ר אורנה טרניאק, ד״ר ויסוריאן (בסו) מיכאלשוילי, איה כהן, ארקדי גברילוב וגיא סרי