מגזין הטכניון | אביב 2018

31 כימית ע”ש וולפסון. החוקרים שילבו מכונות מולקולריות בתוך חלקיקים העשויים ליפידים, בדומה לממברנת התא הביולוגי הטבעי. הם הינדסו את החלקיקים כך שכאשר הם “מרגישים” את הרקמה הביולוגית הם משופעלים ומייצרים בתוכם חלבונים תרופתיים על פי תבנית די-אן- איי ששולבה בהם מבעוד מועד. אותם חלקיקים מסוגלים לקלוט מסביבתם החיצונית (רקמת הגידול למשל) את חומרי האנרגיה ואת אבני הבניין הדרושים להמשך פעילותם. לאחר ניסויים בתרביות במעבדה נבדקה הטכנולוגיה החדשה במודל עכברי של סרטן שד. גם במקרה זה, כאשר החלקיקים המהונדסים הגיעו לגידול הסרטני הם ייצרו חלבון שחיסל את תאי הסרטן. המעקב אחר החלקיקים ופעילותם נערך ) שאותו GFP באמצעות חלבון פלורוסנטי ירוק ( ייצרו החלקיקים. חלבון זה נצפה בזמן אמת באמצעות מיקרוסקופ פלורוסנטי. לדברי פרופ’ שרודר, “החלקיקים שפיתחנו מסוגלים לייצר חלבונים מגוונים על ידי שינוי תבנית הדי-אן-איי המשולבת בהם. הם מודולריים, כלומר מאפשרים שפעול של ייצור החלבון בהתאם למצבים סביבתיים שונים. על כן התאים המלאכותיים שפותחו בטכניון עשויים למלא תפקיד חשוב במגמת הרפואה האישית - התאמת הטיפול לפרופיל הגנטי והרפואי של המטופל הספציפי.” במחקר שותפים פרופ’ איתי בנהר וד”ר דב הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב. פרופ’-משנה אבי שרודר השלים תואר דוקטור באוניברסיטת בן גוריון ופוסט-דוקטורט בהנחיית . שם הוא החל לעבוד MIT פרופ’ בוב לאנגר ב- על התחום שבו עוסק המחקר הנוכחי: חלקיקים מלאכותיים המייצרים תרופות באיבר המטרה. מאז הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה 2012 ספטמבר כימית בטכניון. ניצן קרינסקי השלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שש שנים של שירות צבאי, שבמהלכו עסקה במחקר במכון לרפואה ימית ובניהול פרויקטים בענף המזון בצה”ל, חזרה לטכניון למסלול מיוחד של דוקטורט במסגרת התוכנית הבין-יחידתית לביוטכנולוגיה ובהנחייתו זכתה במלגת 2016 של פרופ’-משנה שרודר. בשנת אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות. משמאל: תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הנחוצים לייצור החלבונים מימין: ייצור חלבונים בתוך תאים מלאכותיים על ציר הזמן. צולם במיקרוסקופ קונפוקלי