Page 41 - מגזין הטכניון | חורף 2010

במסגרת העמקת שיתוף הפעולה
והתמיכה של חברת אמדוקס
בפקולטה למדעי המחשב,
העניקה לאחרונה החברה פרסים
למגישי הפרויקטים המצטיינים
שזכו בתחרות הפקולטית ע“ש
אמדוקס. התחרות הושקה
בפקולטה מתוך הכרה בערכם של
פרויקטים מעשיים ושל עבודה
עצמאית כחלק מתהליך ההכשרה
של הסטודנטים.
בטקס הוענקו פרסים גם
לסטודנטים הזוכים בתחרות
התכנות הפקולטית ע“ש אמדוקס,
שנערכה ביולי 9002 )תשס“ט(. הם
אומנו ולוו ע“י קולמן ורנוביצקי
וייצגו את הפקולטה בתחרות
התכנות הבינלאומית
, ACM של ארגון ACM/ ICPC
שהתקיימה בספרד.
הפקולטה למדעי המחשב
משקיעה משאבים בעידוד
המצוינות ובחשיפת הסטודנטים
לקהיליית המחקר העולמית,
בין היתר באמצעות השתתפות
בתחרויות בינלאומיות. בנובמבר
9002 זכו ארבעה סטודנטים
במדליית הכסף בתחרות התכנות
שהתקיימה בספרד. נסיעתם
נתמכה על ידי חברת אמדוקס.
רם יונת, האחראי על תחום
באמדוקס, העניק תעודות R&Dה-
לסטודנטים, למנחי הפרויקטים,
ולמעבדות שבמסגרתן בוצעו
הפרויקטים שהשתתפו בתחרות
הפרויקט המצטיין ע“ש אמדוקס
ולסטודנטים אושרי אדלר, איתי
לוי, שחר פפיני ויניב סאבו שזכו
במדליית הכסף בתחרות בספרד.
מר אלי בוך, נציג קרן רוטשילד
קיסריה המנהל בקרן את
”תוכנית שגרירי רוטשילד“, הגיע
לביקור בטכניון ונפגש עם 21
חברי סגל שגויסו בתמיכת הקרן
מאז החלה ב-6002 את תמיכתה
ביוזמת הטכניון לקליטתם של
מדענים וחוקרים.
המפגש אפשר לאנשי הקרן
להכיר את אנשי הסגל
מהפקולטות השונות בטכניון,
ולשמוע ממקור ראשון על הרקע
האקדמי שלהם ועל עבודות
המחקר שהם עורכים בטכניון.
המפגש אפשר גם לאנשי
הסגל ליצור ביניהם היכרות
שעשויה להביא לשיתופי פעולה
מקצועיים מבורכים בעתיד.
מר אלי בוך )ראשון מימין(
עם חברי הסגל שנקלטו
בטכניון בתרומת
קרן רוטשילד קיסריה.
במרכז - פרופסור רפי רום,
סגן נשיא לקשרי חוץ
ופיתוח משאבים
פ י ת ו ח
. גם הפרסיםSMT בארץ להכניס טכנולגיית
החלו לזרום - פרס קפלן, פרס היצואן
המצטיין. אבל את עיקר הסיפוק שואב יעקב
מהעובדה שההצלחה האירה פנים לו ולאחיו
כשהוריהם, צבי ושרה, עוד היום בחיים ויכלו
להתגאות בהם.
‰ˆÏȘ· ̯‚ÂÙ‰
וזה מביא אותנו לסיפורה של עיר הולדתם,
קילצה שבפולין. בארבעה ביולי 6491 היה
פוגרום נורא ביהודי קילצה. אותם אודים
עשנים, שאך ניצלו ממחנות ההשמדה ושבו
לעירם, נטבחו בידי שכניהם הפולנים שניתלו
בעלילת דם נוראה של ילד אשר סיפר
שהיהודים רצו לקחת מדמו לאפיית מצות
לפסח. 24 יהודים נרצחו בפוגרום הנורא.
אביו צבי קוטליצקי, שהיה בעיר באותה
העת, ניצל על ידי מכר פולני שהחביאו.
יעקב החל להתעניין בקילצה ובפוגרום
שנעשה שם - באיחור רב, לטעמו. זה היה
כשישב ”שבעה“ על אמו והצטער שלא
שאל ולא שמע מספיק. הוא מימן ספרים
ומחקרים על יהודי קילצה ועל הפוגרום. הוא
נסע פעמים רבות לקילצה וגילה מסמכים
חשובים, הוא מצא מכתבים ששלחה לאמו
אחותה, חנה גולדשייד, מגטו קילצה. הוא
שומר במשרדו את כל החומר הרב שאסף,
בצד ציורים מרהיבים שצייר אביו ו“מעגל
יוחסין“ מדהים שגם אותו חקר וצייר צבי
קוטליצקי.
יעקב היה לרוח החיה בארגון יוצאי קילצה.
ניכר בו שהנושא שאב אותו לחלוטין. הוא
דחף להקמת אנדרטה בלב קילצה לזכר
יהודי העיר, ועכשיו הוא מטפל בשיקום
האנדרטה על קבר האחים של הנרצחים
בפוגרום.
את הקשר עם הטכניון חידש בשנת 6002.
כן, הוא מסכים, לטכניון יש חלק נכבד
בעשייה הרבה שלו במשך שנים רבות כל כך.
הוא החליט לתרום להקמת מעבדת היי-טק
ע“ש חברת ויסוניק באגף הנוער של המרכז
לחינוך קדם אקדמי בטכניון, וזכה לקבל
תואר עמית כבוד של הטכניון.
”הטכניון לימד אותי ללמוד,“ הוא אומר
בפשטות. ”הוא לימד אותי להתאמץ, איך
לגשת לפתרון בעיות, איך לנתח, כיצד
לחשוב. והצבא השלים את זה. שם למדתי
לנהל פרויקטים. בגיל 22 עבדתי עם טייסות,
עם אנשים מכל העולם, עסקנו בניסויי
טיסה. בצבא לא הלכתי. בצבא רצתי“.
ומאז יעקב קוטליצקי לא מפסיק לרוץ.
: יואב בכר
צילום
מימין לשמאל:
דיקן הפקולטה
למדעי המחשב
פרופסור אלי ביהם,
מר רם יונת,
והסטודנטים אושרי
אדלר, איתי לוי,
שחר פפיני ויניב סאבו
א מ ד ו ק ס מ ע ו ד ד ת פ ר ו י ק ט י ם מ צ ט י י נ י ם ב מ ד ע י ה מ ח ש ב
ג י ו ס ס ג ל צ ע י ר - כ ך נ ר א י ם ה פ י ר ו ת
ב י ק ו ר ק ר ן ר ו ט ש י ל ד ק י ס ר י ה ב ט כ נ י ו ן
: דורון הורוביץ
צילום
41 ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡