מגזין הטכניון | סתיו 2019

26 טיפול במים ח וקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית, שנרשמה כפטנט, לטיהור מים מהחומר הרעיל פורמלדהיד. את המחקר הובילו ד”ר עדי רדיאן והדוקטורנטית יעל זבולונוב מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ושותפות בו פרופ’ אילת פישמן וד”ר זהר בן-ברק זילס מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. הוא התפרסם בכתב העת . Chemical Engineering Journal ), שנוסחתו הכימית Formaldehyde פורמלדהיד ( , הוא חומר מסרטן העלול לחדור לגופנו דרך CH 2 O נשימה, אכילה ושתייה ונחשב לאחד המזהמים הבעייתיים ביותר במקומות סגורים. המחקר הנוכחי התמקד בבעיית קיומו של פורמלדהיד במים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים. פורמלדהיד הוא בסיס לייצור של דבק ולכן נפוץ מאוד בתעשיות העץ, הנייר, הטקסטיל ועוד, שם הוא מצטבר במים הנוצרים בתהליכי הייצור. הזרמה של שפכי פורמלדהיד אלה לאדמה ולמאגרי מים אסורה כמובן, ולכן נעשים מאמצים רבים למצוא דרכים לפירוקו של החומר. הפיתוח של חוקרות הטכניון מבוסס על חרסית מסוג מונטמורילוניט - מינרל טבעי שאחד ממאפייניו הוא שטח פנים גדול מאוד; בגרם אחד של חרסית זו יש מ”ר. תכונה זו מקנה לחרסית 760- שטח פנים של כ יכולת ספיחה נדירה. הפטנט שפותח בטכניון מבוסס על עיבוד של החרסית באופן המגביר את ספיחת הפורמלדהיד. המרכיב העיקרי הנוסף בטכנולוגיה החדשה הוא חיידק מפרק-פורמלדהיד. חיידקים כאלה התפתחו בנגב בעקבות שימוש רב שנים בפורמלדהיד לחיטוי הקרקע. שימוש זה הוביל להתפתחותם של חיידקים עמידים לפורמלדהיד, היודעים לפרק את החומר המסוכן. בפתרון בעיית העמידות סייעה לחקלאי הנגב פרופ’ אילת פישמן, שרתמה את החיידק האמור למחקר הנוכחי; וכך, העמידות שהזיקה לחקלאים איפשרה את פיתוח הטכנולוגיה החדשה בטכניון. אולם החוקרות נדרשו להתגבר על בעיה טכנית קשה: רמת הפורמלדהיד הגבוהה בשפכי התעשייה קוטלת את החיידקים המוכנסים לתוכם. לכן נדרשה מערכת הגנה שתאפשר לחיידקים לשרוד ולפרק את החומר המסוכן. ההתקן שפיתחו חוקרות הטכניון מבוסס על חרסית מעובדת, בעלת מטען חשמלי חיובי, הסופחת אליה את הפורמלדהיד ומפחיתה את ריכוזו. ליחידה מוצמדים מראש חיידקים המפרקים את החומר. אחרי כל סבב של פירוק פורמלדהיד מנקה היחידה את עצמה לקראת סבב נוסף. לדברי ד”ר רדיאן, הפיתוח עשוי להיות רלוונטי גם לשימושים אחרים, למשל ספיחה ופירוק של חומרי הדברה שנשטפו בגשם ומאיימים לזהם את מי התהום. המחקר נערך במעבדה לכימיה של הקרקע בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ונתמך על ) RBNI ידי מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה ( ומשרד המדע והטכנולוגיה. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1385894719312744 למ אמר: ביולוגי פירוק ד”ר עדי רדיאן יעל זבולונוב