מגזין הטכניון | סתיו 2019

45 ארבעה חוקרים מהטכניון שותפים במחקרים שבהם בחרה הקרן הלאומית למדע בהקשר של רפואה ממוקדת מחקרים, 14- מיליון שקל ל 60 אישית. הקרן תעניק מהסכום יוקצו לארבעה מחקרים שבהם מעורבים 22%- וכ חוקרי הטכניון. בראש ועדת השיפוט עמד פרופ’ רוג’ר 2006 קורנברג מסטנפורד, חתן פרס נובל בכימיה לשנת .1997 ופרס הארווי מטעם הטכניון לשנת אלה הפרויקטים הזוכים שבהם מעורבים חוקרי הטכניון. שלושת הראשונים ניתנו בקטגוריית “פרויקטים עתירי מידע רפואי” והרביעי בקטגוריית “פיתוח טכנולוגיות מחקר”: מהפקולטה למדעי המחשב פרופ״ח תומר שלומי ופרופ’ גלעד עמיאל וד”ר איתי מזאה מהקריה הרפואית רמב”ם יקבלו שלושה מיליון שקל. מחקרם יעסוק בפיתוח טכנולוגיה לאבחון מוקדם של סרטן באוכלוסייה. זאת באמצעות אנליזה מטבולומית יעילה של דוגמאות סרום. מהפקולטה לביולוגיה, ראש המרכז פרופ’ רועי קישוני הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, יקבל ארבעה מיליון שקל לפיתוח טיפול אנטיביוטי מותאם אישית לזיהומים בדרכי השתן. האלגוריתמים שמפתח פרופ’ קישוני בשיתוף פעולה עם מכון מכבי למחקר וחדשנות בראשות פרופ’ ורדה שלו צפויים לשפר את רמת הטיפול האנטיביוטי תוך התאמתו האישית למטופל, ובכך לסייע במאמץ העולמי לעכב את מגפת העמידות לאנטיביוטיקה. מהפקולטה לביולוגיה ופרופ’ פרופ’ יעל מנדל-גוטפרוינד דנה וולף מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם מיליון שקל לפיתוח שיטה חדשנית, המבוססת 1.5 יקבלו על אנליזת תאים בודדים, לאבחון טרום-לידתי של מומים מולדים הנגרמים מנגיף בשם ציטומגלו. נגיף זה הוא הגורם המוביל בעולם לזיהומים מולדים הקשורים בפגיעה התפתחותית ניכרת, וכיום אין שיטה לאבחון המומים שגורם הנגיף בשלב העוברי. מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ עמית מלר עם פרופ’ איתי חוברס ופרופ’ חיים לוי ממערך העיניים בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, יקבלו מיליון שקל. מחקרם יעסוק בשימוש בנתוני עתק 4.7 מגיליון רפואי ממוחשב ומיפוי גנום ופרוטאום לניבויים הקשורים בניוון מקולרי - מחלה הפוגעת בתאי הראייה ברשתית. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קיבלה לשורותיה , ראש המעבדה לכימיה אורגנית פרופ’ אילן מרק את בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. פרופ’ מרק פרסם מאות מאמרים, ערך יותר מעשרה ספרים וזכה בפרסים רבים ובהם פרס ויצמן למדעים מדויקים, פרס המצוינות של החברה הישראלית לכימיה, מלגת אלון, פרס מיכאל ברונו, פרס טאוב להצטיינות אקדמית ופרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי - פרס ההוראה היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. הוא התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית 2017 בדצמבר למדעים. המעבדה בראשותו של פרופ’ מרק מתמחה בסינתזה אורגנית - יצירה של מולקולות אורגניות, שהן תרכובת כימיות המכילות אטומי פחמן. לדבריו, “אחד האתגרים העיקריים בתחום הוא היכולת לייצר באופן סלקטיבי מולקולות מוגדרות מבחינה גאומטרית, וכן ליצור כל צורה גאומטרית אחרת של המולקולה שנבקש. במעבדה שלנו בטכניון הצלחנו לפתח גישות חדשות לבעיות אלה באלגנטיות ובפשטות.” מענקים לרפואה ממוקדת האקדמיה הצעירה הישראלית צירפה , חבר פרופ״ח אבי שרודר לשורותיה את סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וול – פסון ונשיא האגודה הישראלית להנד – סה כימית. פרופ’ שרודר הוא אחד מש – מונה חברים חדשים באקדמיה, כולם אנשי מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה. פרופ’ שרודר הוא ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בטכניון. קבוצת המחקר בראשותו מתמקדת בפיתוח מערכות ננו- טכנולוגיות לטיפול בצרכים רפואיים, תוך התמקדות במחלת הסרטן. כמו כן תרם שרודר לתחום החקלאות על ידי פיתוח כלים חדשים לשמירה על בריאות בעלי חיים ושיפור בריאות המזון. פרופ’ שרודר חיבר עשרות מאמרים, רשם פטנטים והשתתף בהקמת חברות הזנק בתחום הביוטכנולוגיה והתרופות. 17- כ הוא זכה בעשרות פרסים ובהם פרס קרן קריל מטעם קרן וולף, פרס אינטל בננוטכנולוגיה ופרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית היש – ראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. “אני נרגש להצטרף לשורות האקדמיה הישראלית הצעירה ומתחייב לפעול מתוך האקדמיה הצעירה להנגשת המדע והטכנולוגיה בישראל לכל רבדי האוכ – לוסייה”, אמר פרופ׳ שרודר עם בחירתו. פרופ’ אילן מרק לאקדמיה הלאומית פרופ”ח אבי שרודר לאקדמיה הצעירה