עלונדון 250

2017 נובמבר עלונדון 14 דעות www.alondon.net עב רנו לאתר החדש: מ יד לאחר החלפת המנעול בהיפודרום של גולדרס גרין על ידי בעליו החדשים, הגיע הצעד הבא והבלתי נמנע – העברת פנייה לעיריית בארנט בבקשה להפוך את המבנה למסגד. למעשה, הארגון השיעי שרכש את המבנה הגדול בסוף הקיץ כבר מקיים במקום תפילות גם 5,800 ללא רישיון. ההבטחה להפוך את אותם מ”ר ל”אם כל המסגדים באירופה” עתידה להתגשם מהר מהצפוי. התושבים המקומיים, באיחור יש לומר, מזדעקים ומתקוממים. הם חתומים על עצומה הפונה למועצת העיר בבקשה שלא להעניק רישיון תפילה למקום, המבקש לפעול בכל יום עד אחרי חצות. הם מצביעים על בעיות כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר ורעש. מנגד, תושבים מוסלמים, גם כאלה שאינם מתגוררים בשכונה, תומכים בשינוי הייעוד של המקום, ומצרפים את שמותיהם לעצומה נגדית בהתאם. מי שנחלץ לעזרת המסגד הוא לא אחר מאשר , עורך ה”ג׳ואיש כרוניקל”, סטפן פולארד שכתב מאמר קיצוני נגד המוחים ובו הוא מכנה אותם בורים, תבוסתנים וגזענים בשל התנגדותם לפתיחת המסגד. “תארו לעצמכם שקבוצה יהודית הייתה רוצה לפתוח בית כנסת ברות׳רהאם, והאוכלוסייה המוסלמית לא הייתה מקבלת זאת בברכה. זה היה הופך, ובצדק, לשערורייה לאומית”, כתב. פולארד לא מעלה על דעתו שאף קבוצה יהודית לא הייתה מבקשת להקים לעצמה בית תפילה בעיר כזאת. הוא לא תוהה מדוע דווקא בגולדרס גרין מצאו לנכון הרוכשים להקים מסגד ואינו מודאג מהמתח שמסגד ענק מסוג זה עלול ליצור בין המתפללים לבין התושבים, וגם לא ניסה לחקור מנין הגיע הכסף. עבורו “פשוט יצא שהם מוסלמים” ואין אפילו “קורטוב של חשד” שהרוכשים תומכים או מעורבים בטרור. החשש לדעתו הוא חסר בסיס וזוהי “גזענות על טהרתה”. הוא מסיים את מאמרו במילים “בושה למוחים, בושה להם”. יש להניח שבכך הוא מתייחס לאלפים מקוראי העיתון שלו. גלגל חלופי ראשי התחבורה הציבורית בלונדון אסרו על הנציגות הפלסטינית בעיר לפרסם בתחנות הרכבת התחתית ועל אוטובוסים דו־קומתיים כרזות המגנות את הצהרת בלפור במלאת שנים לפרסומה, בשל האופי הפוליטי 100 “מעורר המחלוקת” של הקמפיין. ההחלטה , ראש מנואל חססיאן עוררה את זעמו של הנציגות, הרואה בכך חלק ממסע הכחשה והשתקה של בני עמו, הנמשך כבר עשרות שנים. עבורו, אין זה אלא המשך של המדיניות הבריטית, המגוננת על ה”פשעים הישראליים” .1948־ מאז ה”טיהור האתני” שהחל ב הכרזות יופיעו, אם כן, על מוניות, ואלה יסתובבו ברחבי העיר בסמוך למקומות שבהם יתקיימו חגיגות לרגל ההצהרה, כמו המפגן הנוצרי ב”רויאל אלברט הול”. מדובר בשישה פוסטרים המציגים את המציאות הפלסטינית לפני ואחרי מלחמת העצמאות: רחוב הומה באנשים הופך לעיי חרבות, אישה מחייכת עם תינוקה הופכת לפליטה, ויושבי רחוב מוצאים את עצמם במחנה פליטים. והוא Make It Right מסע ההסברה נקרא מתייחס לדרישה הפלסטינית מן הממשלה הבריטית להתנצל על ההצהרה, תוך אזכור ציטוט מתוכה, בו מתבקשים היהודים שלא לפגוע בזכויות שאר האנשים שחיים בישראל. בהתייחסו לאיסור על הפצת הקמפיין, אמר חססיאן: “בבריטניה יש חופש דיבור לעסוק בכל נושא תחת השמש, מלבד פלסטין”. חופש הקיטור הקרקס האנטישמי שגנב את ההצגה ביממה הראשונה של ועידת מפלגת הלייבור בברייטון כבר נשכח, אולם הוא מעיד על שלב נוסף וחבורתו, ג’רמי קורבין בהתדרדרות של העלולים להגיע לרחוב דאונינג מוקדם מן הצפוי באקלים הפוליטי הנוכחי. בוועידה של הלייבור התקבלה שורה של החלטות שמחמירות את הענישה על כל פעולה או התבטאות שקשורה לאנטישמיות, אבל באירוע הצדדי - שלא היה חלק מהוועידה ונקרא “חופש דיבור על ישראל” - צירים שונים קראו לסילוקן של הקבוצות היהודיות מן המפלגה ולא היססו לערוך השוואות בין ישראל לבין גרמניה הנאצית. אחד מאלה שהצביעו על ה”דמיון” היה , מתתיהו פלד , בנו של האלוף מיקו פלד המתגורר כיום בסן דייגו. פלד, שאינו חבר המפלגה, השווה את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, ואפילו הכריז כי עצם קיום השואה יכול להיחשב לנושא דיון לגיטימי. במסדרונות הוועידה הוא הסתובב על דש הבגד, וציין כי השם BDS עם סמל ה־ ישראל לא עולה על שפתיו למרות שנולד בה שכן אזכורה בשמה מנקה אותה מפשעיה – “למדינה יש שם והיא מדינת פלסטין”. , סגן מנהיג הלייבור, הבטיח לבדוק טום ווטסון כיצד השתחל פלד אל האירוע, אולם גם ללא מיכאל פלד היו יהודים שעשו את עבודתו. , למשל, פעיל אחר, קרא לסילוקן קלמנוביץ׳ , למרות שהן JLM ו־ LFI של הקבוצות היהודיות פעילות במפלגה מאז הקמתה. נעמי ווימבורן־אידריסי דוברת אחרת בשם תקפה את אלה המאשימים את הלייבור באנטישמיות וזכתה למחיאות כפיים סוערות. ג׳קי בדיון בו השתתף פלד היא הגנה על , שהושעתה בשעתו משום שטענה כי ווקר היהודים עמדו מאחורי סחר העבדים. ווימבורן־ אידריסי מנעה מפעילים פרו־ישראלים כמו להיכנס לאולם בו ג׳ונתן הופמן ו דיוויד קולייר התרחש האירוע. פלד עצמו פרסם לאחרונה ספר בשם “בנו של הגנרל”, ובו טען כי ישראל צריכה להיעלם וכי כל עיר בארץ היא התנחלות. את דעותיו שינה דווקא לאחר רציחתה של אחייניתו, , בפיגוע ההתאבדות במדרחוב בן יהודה סמדר .1997־ בירושלים ב מוטב מאוחר באחת ההפגנות שנערכו לפני כשלוש שנים מול השגרירות הישראלית בלונדון, במהלך המלחמה האחרונה ברצועת עזה, נשא אחד שאול צדקא זמן שאול // הדעות חלוקות סביב הפיכת ההיפודרום למסגד // כרזות פלסטיניות ישראלי BDS שדורשות התנצלות בריטית על הצהרת בלפור צונזרו // פעיל עורר סערה בוועידת הלייבור // תומכי חיזבאללה יורשו להניף את דגלי הארגון בבריטניה סערות בכוס תה ״עצם קיום השואה יכול להיחשב לנושא דיון לגיטימי״. מיקו פלד (מימין) נאסר בשל פרסום דברי שטנה. חוסיין יוסוף (משמאל)