עלונדון 250

סגנון 33 עלונדון 2017 נובמבר www.alondon.net עבר נו לאתר החדש: Glaser Jones Law משרד עורכי דין לדיני משפחה מומחים לדיני גירושים באנגליה ובישראל, גט ובית הדין הרבני, אמנת האג וחטיפות ילדים, שינוי מקום מגורים לילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד כתובת: Pavillion, 96 Kensington High Street )by the Israeli Embassy( London W8 4SG 020-7993-7173 משרד: 07875-337-350 נייד: shlomit@glaserjoneslaw.co.uk דוא"ל: www.glaserjoneslaw.co.uk ה הגעה לאנגליה נראית כשלב חדש בחיים שמצפים ממנו שיביא הפתעות ועניין. ברוב המקרים זו תקווה להתחלה חדשה, אבל מה קורה כשהעניינים לא הולכים כפי שציפיתם ואתם כבר פה? האם אתם עדיין קשורים לארץ או שחייבים להתגרש כאן? איפה עדיף? אלו שאלות ששאלה מ'. מ' סיפרה לי שמערכת היחסים בינה ובעלה האנגלי מתדרדרת, לא טוב לה כאן והיא מתגעגעת מאוד לארץ. היא שאלה אותי איפה כדאי לה להתגרש. ישנם יתרונות וחסרונות להגשת תביעה בכל ארץ וההח ־ לטה נעשית בהתאם למצב. ישראל ואנגליה לעיתים "מציעות" דברים דומים, אבל בחינה מקרוב תגלה מצב שונה. לדוגמה, בשתי המדינות יש כלל של חיוב במזונות ילדים. אבל ייתכן שבמקרה מסוים יינתנו מזונות ילדים באנגליה ולא בישראל ולהפך. גם גובה המזונות עלול להיות שונה. גורם משפיע בנושא יכול להיות השוני בערך המטבע. למשל, אם אישה תקבל מזונות ילדים בפאונדים ותחיה בישראל. ומה לגבי מזונות אישה? מכיוון שבישראל מתן הגט הוא רגע הגירושין - אז נגמרת זכותה של האישה למזונות. באנגליה המצב שונה וניתן להמשיך להתדיין על המזונות גם לאחר הגירושים האזרחיים עצמם. כאן נשאלת השאלה, האם בכל מקרה ניתן לפנות לבית משפט ישראלי? או בריטי? בית המשפט הישראלי, ,1953 לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין ), קובע שלאזרחי המדינה או תושביה יש 1 ' סעיף מס זכות להתדיין בבית הדין הרבני בישראל, שלו יש בארץ סמכות בלעדית בנושאי נישואין וגירושין. מתוך זה, נובעת העובדה שאישה יכולה להגיש תביעה לגט שם. ישנו יתרון לכך, במיוחד אם אישה חוששת שבעלה לא ייתן לה גט. בארץ ניתן לכפות על הבעל גט - מה שלא ניתן בבית הדין הרבני באנגליה. אולם, לא בכל מקרה ניתן להכיל את החוק ויש מצבים יוצאים מהכלל. הסברתי למ' שהשאלה איפה להתגרש תלויה בגורמים שונים ובמקרה שלה - כמה זמן חייתה באנגליה. ישנם תנאים מסוימים, שקבועים הן בחוק האנגלי והן בחוק הישראלי, המאפשרים להגיש תביעה. לדוגמה, בענייני הסדרי ראייה; על פי החוק הבריטי, בית המשפט בעל הסמכות לקבוע זאת יהיה זה שנמצא במקום מגוריו של הילד, ולכן אם הילד כבר חי באנגליה ייתכן שלא תהיה ברירה אלא לקיים את פתיחת ההליכים שם. דוגמה נוספת היא באשר לניהול ההליכים עצמם. אם הכוונה היא לעבור לישראל, ייתכן שכדאי לפתוח הליכים שם כדי לחסוך בכסף של ניהול ההליך עצמו. לעיתים, אם ההליכים מתדרדרים ויש צורך להגיע לבית המשפט, חשוב לחשוב על העובדה שזה הליך שאינו נגמר ברגע. דיון באנגליה יחייב הגעה, יעלה כסף להגעה עצמה, והכל הופך יקר יותר אם צריך להגיע מישראל - אפילו אם שכר הטרחה של עורכי הדין בשתי הארצות דומה. ניהול ההליכים אינו מסתכם רק בכסף. ההליכים קשורים, לצערי, במצב נפשי קשה, ונוכחות משפחתית וחברית וסביבה מוכרת יכולים להוות גורם שאין לזלזל בו. מכיוון שההחלטה על גירושים משנה גורלות, כדאי להתייעץ // עם עורך דין שיתאים את הפתרון הרלוונטי למצבכם. שלומית גלזר היא בעלת רישיון עריכת דין בישראל * ). היא 2008־ ) ובאנגליה (החל מ 2003־ (החל מ התמחתה בדיני משפחה ובתיקי גירושים וילדים. בשיתוף 2013־ , הוקם ב Glaser Jones Law משרדה, עם בעלה, פרופ' טים ג׳ונס, שצבר ניסיון של למעלה שנה בתחום המשפט האנגלי. המשרד מורשה 30־ מ ומוסדר על ידי הרשות הרגולטורית של עורכי הדין .) SRA באנגליה ובוויילס ( Glaser Jones Law * 96 Kensington High Street, W8 4SG 020-7993-7173 07875-337-350 shlomit@glaserjoneslaw.co.uk www.glaserjoneslaw.co.uk אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת * משפטית ו/או לייעוץ משפטי. עו"ד שלומית גלזר חוק ומשפט // משני צידי המתרס גירושים בישראל או באנגליה? תשובות לשאלה הקריטית שמשנה גורלות *כתבה שיווקית yanalya/Freepik צילום: