עלונדון 250

2017 נובמבר עלונדון 4 www.alondon.net עב רנו לאתר החדש: כתבת השער את ההצהרה כמסמך מביש ובוגדני. אירוע גדול שהתקיים בספרייה הבריטית במימון קטארי (איך לא) אפילו גייס אקדמאי בריטי אחד ממוצא ישראלי, שהגדיר את ההצהרה כאקט קולוניאליסטי שהביא להקמתה של מדינת התנחלות קולוניאלית. הוא גילה גם מניע אנטישמי מאחוריה: הרצון שלא להעניק ליהודים זכויות שוות בארצות אירופה, ולשלוח אותם לפלשתינה במקום. אחרים טענו כי מטרת המסמך הייתה להפיס את דעת יהודי ארצות הברית, כדי למשוך את אמריקה אל תוך המלחמה. אקדמאי אחר ממוצא פלסטיני קרא להצהרה “המסמך ההרסני ביותר במזרח 2017 היא חתיכת שנה. עוד לא התאוששה התנועה למלחמת ששת 50־ הציונית מ״יום ההולדת״ ה הימים, וכבר עומדות לנחות עליה חגיגות לתוכנית החלוקה של האו”ם, שלא 70־ ה שנה לקונגרס הציוני הראשון 120 לדבר על שנה לכניסתו של הגנרל אלנבי אל 100־ ו שערי ירושלים. אבל אין כמו יובל המאה להצהרת בלפור. המילים שהנפיק שר החוץ של “ממשלת 67 הוד מלכותו” עבור הזואולוג וולטר רוטשילד ממשיכות להדהד כאילו נכתבו אתמול, ומעוררות את הרושם כי הדיו בעזרתו טופטפו עדיין לא יבש. יש כאלה שאינם רואים במסמך סוף פסוק, ומבקשים להחזיר את הגלגל לאחור. יש כאלה הרואים בו גושפנקה רשמית להקמתה של מדינת ישראל. ובתווך, יש מי שסבורים כי לא מדובר באירוע היסטורי מכונן בכלל. בלפור? לא ביג דיל. מאה שנים של סכסוך אבל בדבר אחד אין ספק. בלפור קשישא, מקברו, ממשיך לעורר מחלוקות, ואלו מסוגלות אפילו להצית תבערה מחודשת במזרח התיכון. “מלחמת בלפור” יקראו למלחמה הבאה, אם תפרוץ בשנה הקרובה. היא עלולה להתחיל בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, אליו רוצים הפלסטינים לגרור את בריטניה, להמשיך ברצועת עזה ולהגיע לשיא על הגבול הלבנוני עם קצת עזרה מידידים איראנים. יריות הפתיחה כבר נורו במהלך השנה האחרונה במקום בו התחיל הכל – בלונדון. דווקא הצד אשר חש את עצמו כקורבן עשה את הצעד הראשון, כאילו על מנת להקדים את יריביו הציוניים. סדרת דיונים בהשתתפות בלפורולוגים שונים, כמה מהם יהודים, תיארו שאול צדקא חגיגות היסטוריות // בלפור פינת רוטשילד שנים אחרי הצהרת בלפור, לא כולם 100 מרוצים מההשלכות // החגיגות – וגם ההפגנות – לציון המאורע כבר בדרך // תרזה מיי טוענת שהיא גאה בהצהרה – אבל דואגת לעשות את זה די בשקט ב לפוריסטים מקפידים לציין כי ההצהרה לא הייתה גחמה אישית של אדם אחד. להפך, היא אושרה על ידי הקבינט הבריטי, לאחר שהובאה לדיון על ידי שר החוץ עצמו וראש הממשלה לויד ג׳ורג׳. לאריה מילר, מנהל הפדרציה הציונית בבריטניה, יש סיבה טובה להזכיר את העובדה שבלפור העביר את המסמך ההיסטורי ללורד רוטשילד, כדי שזה ימסור אותו לראשי הפדרציה בלונדון. אירועים ברחבי 100־ מילר מנצח בימים אלה על כ המדינה, חלקם מאורגנים ישירות על ידי הפדרציה ובחלקם יש לו מעורבות פעילה. חגיגות המאה, טוענים שם, יעניקו גישה “לכל יהודי המבקש להיות חלק מהן”. מי שמעדיף להישאר בבית, יוכל לצפות בשידור אינטרנטי ישיר של הרצאתו של פרופ׳ סיימון שאמה, שרק עתה יצא לאור הספר השני בטרילוגיה היהודית שלו, הנקרא “שייכות”. זה יקרה בנובמבר, כשביום למחרת תארח תרזה מיי 1־ ב את עמיתה הישראלי נתניהו לסעודת ערב חגיגית מוזמנים. 150 בנוכחות הגושפנקה הממשלתית לאירוע מפזרת את החשש שבדאונינג סטריט מבקש לשמור על “פרופיל נמוך” ולגמד את חלקה של בריטניה בהצהרה, כדי לא להזיק לאינטרסים הבריטיים בעולם הערבי. אני מזכיר למילר שהתופים והמחולות עתידים לצייר את הרושם כי לולא ההצהרה לא הייתה קמה המדינה. אחרי הכל, הבריטים נסוגו מרוח המסמך, הגבילו את העלייה לישראל ואסרו על רכישת קרקעות בשנים שלאחר מכן. מילר מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. לדבריו, ההצהרה הייתה אבן היסוד להקמת המדינה, והיא שהובילה להחלטות ועידת סן רמו והחלטת החלוקה של האו”ם. וכן, מילר מצפה לתגובות השליליות מה”חשודים העיקריים”, הכוללים גם את היהודים האנטי־ציונים, // שנה. 100 בדיוק כמו לפני מאורעות תשע"ח שנה להצהרה. 100 אירועים לציון 100 שיחה עם אריה מילר, מנהל הפדרציה הציונית בבריטניה מצטלמים ברחובות תל אביב. מתוך ביקורו של בלפור .1925־ בישראל ב מימין: הרברט סמואל, בלפור ואלנבי. צילום: Library of Congress מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. אריה מילר JakobKahan/Wikimedia צילום: