BizTech

בעשור האחרון מדינת ישראל חווה צמיחה כלכלית משמעותית ויציבה. מבין כלל הענפים שהתפתחו בתקופה זו, בולט במיוחד ענף ההיי-טק שנחשב בצדק לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של המשק הישראלי, אשר בזכותו הממשלה יכלה לממן מדיניות רווחה כגון העלאת שכר המינימום, הגדלת קצבאות הנכות וסבסוד צהרונים. בכל מדד אפשרי שבאמצעותו נבחן את ענף ההיי-טק, נבחין בנקל בהובלה עולמית – בישראל יש את מספר אנשי הפיתוח לנפש ;OECD- ממוצע ה 3 הגבוה בעולם, פי סך הייצוא של ההיי-טק הולך ותופס נפח משמעותי מהייצוא הישראלי; שכר המהנדסים והמתכנתים הינו שני רק לאזורים מסוימים בארה"ב; מספר הסטארטאפים שנפתחים בישראל מדי שנה מרשים בכל קנה מידה; וכמובן כמות החברות הרב לאומיות שהחליטו לפתוח בישראל מרכזי מו"פ. אין ספק שלחברות הרב לאומיות יש תפקיד קריטי בהפיכתה של ישראל לאחד מהאקוסיסטימס המובילים בעולם. אך במציאות כלכלית דינמית ובתחרות גלובלית, אסור לנוח על זרי הדפנה. הממשלה הכירה בחשיבות של סקטור היי-טק ובפרט בסוגיית ההון האנושי ולכן הממשלה העבירה את החלטת ממשלה שעניינה הגדלת כ"א 2017 בשנת 2292 מיומן לתעשיית ההיי-טק, מתוך הבנה שזהו המשאב במחסור אשר מקשה על הסקטור להמשיך לצמוח. במסגרת החלטת הממשלה אנו משקיעים משאבים רבים על מנת להגדיל באופן משמעותי את כמות הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ונראה שאנחנו אף צפויים לעבור באופן 40%- משמעותי את היעד של גידול ב שנקבע בהחלטת הממשלה. בימים אלו אנו שוקדים על תכנית המשך אשר תגדיל את מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ואת מספר אנשי הסגל המובילים לטובת שמירה על מובילות אקדמית, הגדלת כוח הוראה של סטודנטים לתואר ראשון, ושילוב של סטודנטים לתארים מתקדמים בתעשייה. המאמצים לשיפור ההון האנושי כמובן לא מושקעים רק בשלב האוניברסיטה – ישנו צורך בחיזוק היכולות המתמטיות והמדעיות בתלמידי מערכת החינוך על מנת שגם בטווח הארוך יעמוד מאגר גדול ככל הניתן של תלמידים בעלי פוטנציאל להשתלב בשוק ההיי-טק. מלבד ההשקעה בהון האנושי, אנו מפתחים גם את הסביבה העסקית בישראל. שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר העסקי הולך ומתהדק בשנים האחרונות והא מסייע לנו להבין מהם החסמים השליליים שניתן להסיר ומהם התמריצים החיוביים שניתן להציע כדי לתמוך בעידוד הצמיחה בהיי- טק. אחד החסמים המרכזיים שזיהינו הוא הרגולציה של ממשלת ישראל, ועל כן בשנים האחרונות משרדי הממשלה משקיעים מאמצים רבים בייעול ובטיוב הרגולציה. מדובר הן ברפורמות הנוגעות לכלל המשק כמו דיגיטציה של שירותי הממשלה והן תהליכים שמיועדים במיוחד לענף ההיי- טק כמו יצירת נוהל לקליטת מומחים זרים להיי-טק אשר מאפשר לכל חברת היי-טק להביא בקלות ובפשטות עובד מחו"ל לצורך שילובם בתפקידי מחקר ופיתוח כל עוד 20- משלמים לאותו עובד לכל הפחות כ אלף ש"ח בחודש. השיפור שחל במדינת Doing- ישראל כבר בא לידי ביטוי במדד ה האחרון בו רשמה מדינת Bussiness מקומות, ואנו 14 ישראל התקדמות של עדיין שואפים להמשיך ולהשתפר בתחום זה. בנוסף, אנו שואפים להפוך את ישראל למקום נוח להרצה של ניסויי שטח במגוון תחומים כגון תחבורה, בריאות, חקלאות וכל התחומים בהם יכול להיווצר ערך כלכלי מהנגשה של נכסי מדינה או תשתיות ציבוריות והקלה ברגולציה. בשנים הבאות אנו מקווים שההשפעות של מגמות הצמיחה וההתבססות של מגזר ההיי-טק יפרצו את גבולותיה המסורתיים של תעשייה זו. אנו מאמינים שבאמצעות מדיניות נכונה גם שאר ענפי המשק ועובדים בעלי הכשרה נמוכה עשויים ליהנות מהצלחותיו של מגזר ההיי-טק הישראלי ולחברות הרב לאומיות יש תפקיד מפתח בהצלחה זו. פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה להסיר רגולציות וחסמים B i zTe c h 10