BizTech

מהאוכלוסייה החרדית אינה 40% מעל שבעת רצון ממצבה הכלכלי, כך עולה מנתוני הסקר החברתי שפרסמנו לאחרונה בשנתון החברה החרדית לישראל. האתגר הכלכלי איננו מתמצה בדיווח ובתחושות העצמיות אלא הוא בא לידי ביטוי גם במדד שהתפרסם לאחרונה 2019 העוני לשנת מן 60%- מן המשפחות ו 42%- ממנו עולה ש הילדים החרדים נמצאים מתחת לקו העוני. האם ניתן לשנות זאת? בשנים האחרונות השיח הציבורי והמאמץ של משרדי הממשלה השונים מתמקד בשאלת היקף התעסוקה במגזר החרדי. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ויותר מכך בקרב נשים חרדיות עלה החל בצורה מרשימה. ואכן, שיעור 2003 משנת החרדים מתחת לקו העוני ירד בעשור , ירידה חשובה אך 42%- ל 55%- האחרון מ לא מספקת. הדרך הטובה ביותר להיחלץ מעוני הינה באמצעות עבודה. בקרב משפחות יהודיות לא-חרדיות שבהם שני בני הזוג עובדים שיעור הנמצאים מתחת לקו העוני עומד על . עם זאת במשפחות חרדיות, 5%- פחות מ שהן בדרך כלל גדולות יותר, העבודה עצמה לא מחלצת מעוני, אלא דווקא תחום העיסוק. בניסיון לחשוב מחדש על מקומם של חרדים בתעסוקה, אני מציע להציב את איכות התעסוקה במוקד המאמץ המדינתי. במחקר מדיניות שכתבנו בתחום כינינו שינוי גישה זה: מכּניסה לתעסוקה - לתעסוקה מכניסה. תעסוקה איכותית מתמקדת בענפי ההייטק, התעשייה המתקדמת והפיננסים שמהוויים את קטר הצמיחה של המשק הישראלי. השתלבות חרדים בהם יגדילו את פריון העבודה ואת התוצר של המשק כולו. אך היתרון הגדול בתעסוקה איכותית הינו דווקא עבור המשפחות החרדיות עצמן. הכניסה לשוק העבודה הינה אחת ההחלטות החשובות ביותר שאדם יכול לקבל בחייו. היא תשפיע על היום יום שלו לעשרות שנים כמו גם על האפשרויות הכלכליות עד סוף החיים. ההכרעה לתחום תעסוקה איכותי הינה בדרך כלל הכרעה לטובת תחום שרמת העניין, היצירתיות והשכר בו הינן גבוהות וכך גם מידת המיצוי של היכולות האישיות. עם זאת, הבחירה בתחומים אלו חייבת לבוא ממקום של עניין, סקרנות וכישורים מתאימים. אך לתעסוקה איכותית אי אפשר להגיע בדרך קצרה. כדי להגיע להבנה מעמיקה של תחומים אלו דרושה הכשרה ריאלית מעמיקה, שליטה בשפה האנגלית, יוזמה ולמידה מתמדת. תחום ההייטק באופן ספציפי מתאפיין בדינמיות גדולה, בצורך ביצירתיות ובעבודה קשה. היא לא מתאימה לכל אחד אך עבור המתאימים לכך היא עשויה להיות מתגמלת ולא רק במובן החומרי של המושג. בשנים האחרונות ישנן יוזמות מרשימות לשילוב חרדים בהייטק. חלקן בעולם ההכשרה בסמינרים או באקדמיה, אחרות בהכשרה יישומית בתוכניות טכנולוגיות בצבא, וכמה יוזמות פועלות להשמה ולחיבור בין מעסיקים למגזר החרדי. את כל העוסקים בתחום מלווה תחושה של נחשוניות בעצם העיסוק בתוכניות לימודים ייעודיות, בכניסה לחברות שבהם מעולם לא הועסקו חרדים וביוזמות סטארט-אפ בהם מעורבים לראשונה חרדיות וחרדים. יזמים הפועלים לשילוב חרדים בהייטק מצפים בדריכות לסטארט-אפ החרדי הראשון שיונפק או יימכר בהצלחה. החזון שלי הוא להגיע לשלב שבו אירוע כזה או נוכחות חרדים בהייטק תיתפס בתעשייה עצמה ובציבור הרחב כטבעית. הוא יתממש כאשר יותר חרדים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע בתחום מה שיביא גם מעסיקים לראות בהם כוח עבודה איכותי ולא אנקדוטה. כיום, החזון הזה נראה רחוק, אך מי שנחשף למהפכה שחלה במגזר החרדי ביחס לתחום בעשור האחרון מבין שהשינוי הזה נמצא בהישג יד. ד"ר גלעד מלאך ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה חזון לשילוב חרדים בהייטק צילום ריקי רחמן B i zTe c h 11