BizTech
מתוכן עובדים במשרה חלקית 35% ,) הכללי 30% ,) בלבד במגזר הכללי 12.3% (לעומת 5.4% מתוכם עוסקים בחינוך (לעומת בלבד במגזר הכללי), וכמובן, השכר נמוך שקל בממוצע לעובד 7,577 – משמעותית שקל בממוצע לעובד 14,146 החרדי לעומת שאינו חרדי. בחישוב השכר השעתי, משתכר 71.3 שקל לשעה, לעומת 46.6 עובד חרדי שקל לעובד במגזר הכללי. בבדיקת ה'הון האנושי', מתברר כי פחות מהגברים החרדים מחזיקים בתואר 10% מ ) מסתפקים 9%( אקדמי, כאשר רובם מחזיקים תעודה 9.6% בתואר ראשון. עוד 70%- על תיכונית שאינה אקדמית, קרוב ל עונים להגדרה ‘סיום תיכון במסלול עיוני ללא תעודת בגרות', ועוד קרוב לעשרה אחוזים מחזיקים תעודת בגרות במסלול גהרים 3,700- עיוני. על פי הנתונים, כ בלבד 433 חרדים לומדים באקדמיה, מתוכם במסלולי הנדסה ומדעים. ,40 עד 16 במבחני המיומנויות לגילאי ביכולות מתמטיות זוכים הגברים החרדים בקרב 274 נקודות בממוצע לעומת 261 ל גברים שאינם חרדים, ביכולות קריאה הם במגזר הכללי 275 לעומת 258 מקבלים ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת הם בקרב 291 לעומת 264 מקבלים ניקוד של גברים שאינם חרדים. הפער הגדול ביותר 23% מצוי בשליטה בשפה האנגלית – רק )34 עד 20 מהצעירים החרדים (גילאי בקרב גברים 83% שולטים באנגלית, לעומת יהודים שאינם חרדים. המצגת בחנה גם מאפיינים רצויים בסביבת הביעו 73% : עבודה בקרב גברים חרדים בחרו 72% , על שעות נוחות כמאפיין חשוב בתנאים סוציאליים 71% , במימוש עצמי הצביעו על 69% , ובאפשרות קידום בעבודה על האופי החרדי של 44% מאפיין השכר ו מקום העבודה. מנגד, כאשר מדובר בגורמים מרתיעים, אבחנו 44% , הצביעו על גישה לרשת 57% 46% , כגורם בעייתי עבודה בימי שישי 40% , יירתעו מעבודה במקום שאינו חרדי לא ירצו לעבוד במקום שאינו שומר על יעדיפו שלא לעבוד 19%- הפרדה מגדרית ו במקום שדורש עבודה גם בחול המועד. במסקנות שהוצגו נטען כי שיעור החרדים בתעסוקה טכנולוגית נמוך אף יותר משיעורם הכללי בתעסוקה, ובנוסף, כי גם החרדים המשתתפים בתעסוקה טכנולוגית – לרוב אינם מגיעים לתפקידי מפתח. בסך הכל, נמדד מחסור בהון אנושי, בהתאמת מאפייני התעסוקה לענף ההיי-טק, בידע רלוונטי וברישות חברתי. הכשרה ושילוב עניין נוסף שרצוי לברר, הוא מגוון האפשרויות ללימודים וההיררכיה של תחום לימודי ההיי-טק במגזר החרדי בישראל. על פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, שלושה משרדי ממשלה מעורבים בתחום לימודי ההנדסאות – משרדי האוצר והחינוך באמצעות מסלול לימודי הנדסאות בסמינרים ומשרד הכלכלה באמצעות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) המשפיע הן על הסמינרים והן במרכז החרדי להכשרה מקצועית. גם מספר הסמינרים המציעים מסלול רלוונטי גדל בהתמדה ובקצב מסחרר, בשנת היה מסלול כזה רק בתשעה סמינרים, 2010 , כבר הוצע 2015 חמש שנים לאחר מכן, ב מסלול זהה בלא פחות מעשרים סמינרים. כאשר מדובר בהשכלה אקדמית המבנה הממשלתי שונה, האחראית היא המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) באמצעות הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) המציעה ארבעה אופנים שונים לרכישת ההשכלה – פלטפורמות חרדיות, מסגרות חרדיות רוב החרדיות שעובדות בתחום, משלימות את ההכשרה בסמינר במסלולים הרלוונטיים, רק מיעוט נעזרות באקדמיה לרכוש הכשרה מקצועית בהיי-טק. במספרים: מהנשים 24%- כ החרדיות בגילאי העבודה מחזיקות תעודה אקדמית, מהפונות 20% כאשר למסלולים אקדמיים – בוחרות בלימודי מדעים והנדסה הנדסאות תוכנה כלל המקצועות מתחום הלימודים הנבחר בעבודה שביעות רצון השמה 55 % 79 % הנדסאות תוכנה הנהלת חשבונות 70 % 68 % 67 % 92 % הוראה ראיית חשבון שביעות רצון והשמה מבוגרות הסמינר B i zTe c h 17
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==