BizTech

תפקידה של הרשות מתחלק לשני היבטים – האחד במישור העצמאי, עם דגש על יזמות טכנולוגית ופיתוח סטרט-אפים, והשני על שילוב בתעסוקה והכשרת כוח אדם מתאים לתפקידי שכיר. נעמי מרחיבה: “יש שני היבטים, האחד יזמות טכנולוגית - כלומר סטרטאפים, כמובן שאנחנו רוצים לראות את החרדים משתלבים בתחום הזה, ומזה כשש שנים אנחנו מפעילים תוכנית מיוחדת שפונה ליזמים ויזמיות בחברה החרדית ומציעה להם תנאים מועדפים. מענקים שיאפשרו להם לקדם את החזון והרעיון בסכומים שמגיעים לעיתים גם למיליוני שקלים". ויש גם העדפה מתקנת מיוחדת לחרדים, 50% “אם בדרך כלל פרויקט יכול לקבל עד מימון מאיתנו, אצל חרדים אנחנו נותנים בשנייה. הסיבה 70% בשנה הראשונה ו 75% לכך היא שמשקיעים חרדים לרוב לא ‘מקושרים' לכל מיני קרנות ומשקיעים כמו עמיתיהם החילוניים שבאים עם רקע של היכרויות מהצבא וכדומה, אבל לא חלילה שהתפשרנו על פרויקטים ברמה נמוכה... בנוסף, גם ליזמים שלא מצליחים לעמוד בקריטריונים הגבוהים הנדרשים לסיוע כלכלי - יש השקעה לעזור להם בשיווק, הנגשה לקהילה וכדומה, באמצעות מפגשים ותוכניות שונות ובוגרים שידריכו את תהליך הבדיקה". וכמה נתמכו עד כה? ובכן, מדובר בהיקף נאה למדי - במסלול ליזמים חרדים קיבלו פרויקטים תמיכה כלכלית 31 עד היום מיליון 46.5 מהמדינה, בהיקף כולל של שקל. “ההיבט השני, הוא שילוב בתעסוקה, הרבה ממנו קורה דרך המסלול הראשון של היזמות, כי באופן טבעי סטרט-אפ חרדי נוטה להעסיק עובדים חרדים, גם בגלל ההיכרות המוקדמת של היזמים עם האוכלוסייה וגם בגלל הגיאוגרפיה. אבל מלבד זאת, אנחנו מסתכלים על הפוטנציאל של חרדים שמתעסקים בזה, תוך שאנחנו עובדים בנושא זה בשיתוף פעולה עם זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה שמחזיקה את המנדט על הנושא של שילוב אוכלוסיות בתעסוקה. “למשל, התוכנית הראשונה שיצאנו איתה הייתה ‘סיירות תכנות'. הרעיון היה לקחת אנשים ללא ידע אוניברסיטאי בנושא אבל עם יכולות גבוהות, ובתהליך מהיר ללמד אותם יסודות של תכנות ומשם לשלב אותם. זו תוכנית שמיועדת לכלל האוכלוסייה, אבל שילבנו בזה תמריץ כלכלי לשילוב חרדים, יש היום שבעה מפעילים בתחום, כל אחד מהם שמציג תוצאות - מקבל תמריץ כלכלי". לדברי נעמי, “התוכנית הזו עוד בימים הראשונים שלה, בינתיים זה עוד בבחינה ואנחנו נבחן וננסה לשכלל ולהתאים אותה עוד יותר לקהל החרדי - בפרט לנשים בוגרות סמינר". אבל זה לא הכל, נעמי ממשיכה ומפרטת: “יש עוד תוכנית שנקראת התמחות להיי-טק שיצאה לפני חודש שמיועדת להתמודד עם האתגר בו הרבה אנשים יוצאים מלימודים רלוונטיים לתחום, ועדיין יש פער בין הידע שיש להם לבין הידע הדרוש לשילוב בתעשייה ונוצר מעגל קסמים שבחברות דורשים לרוב ניסיון מעשי וידע נרחב יותר והעובדים לא מקבלים צ'אנס להתחיל ולצבור ניסיון כזה... אנחנו נותנים תמריץ לחברות היי-טק לייצר תמריץ בתוך הבית באמצעות קליטת ג'וניור – מישהו עם תואר אקדמי או הנדסאי בתחומים הרלוונטיים אבל בלי ניסיון מעשי - ועל פני חצי שנה לבנות להם מסלול התמחות. במסלול הזה אלף שקל על כל אדם 50 אנחנו מתקצבים ב שהחברה קולטת. בכוונה נכללה במסלול גם האפשרות לעובדות הנדסאיות - כדי להתאים לחרדיות בוגרות סמינר". האם אתם פועלים לצמצם גם את האפליה בשכר, בפרט כאשר מדובר בנשים חרדיות? “אני לא מסכימה לאמירה שנשים מקופחות בשכר, כשמתחשבים בשונות בתפקידים ובהיקף המשרה בדרך כלל אין אפליה בשכר נשים בהיי-טק. צריך לזכור שלרוב נשים חרדיות בגלל שההכשרה שלהן פחות ממהנדס עדיין וגם הלימודים נמשכים תקופה קצרה יותר ואי אפשר לצפות שזה יהיה שקול ברמת הידע והמקצוענות לבוגרי אקדמיה, זו הסיבה שהתעשייה מתגמלת יותר בוגרי אוניברסיטה. לזאת יש להוסיף את המגבלות על ההשתלבות מבחינת שעות, זמינות בשעות הערב והלילה, אפשרות לנסיעות לחו"ל להכשרות וכנסים וכדומה וגם לזה יש משמעות כלכלית. כמו בבדיקת ה'הון האנושי', מתברר כי מהגברים 10% פחות מ החרדים מחזיקים בתואר אקדמי, כאשר ) מסתפקים 9%( רובם בתואר ראשון. עוד מחזיקים 9.6% תעודה על תיכונית שאינה אקדמית, עונים 70%- קרוב ל להגדרה 'סיום תיכון במסלול עיוני ללא תעודת בגרות', ועוד קרוב לעשרה אחוזים מחזיקים תעודת בגרות במסלול עיוני מאפיינים רצויים בסביבת עבודה בקרב גברים חרדים חשוב מניע מלעבוד אופי חרדי למקום העבודה מאפיין השכר שעות נוחות מימוש עצמי 22% 22% 22% 21% 21% 13% גישה לרשת 28% עבודה בימי שישי תנאים סוציאליים וקידום 22% סביבה לא חרדית 20% חוסר הפרדה מגדרית 9% עבודה בחול המועד B i zTe c h 19