BizTech

"אם בדרך כלל פרויקט יכול לקבל מימון 50% עד מאיתנו, אצל חרדים 75% אנחנו נותנים בשנה הראשונה בשנייה. 70% ו הסיבה לכך היא שמשקיעים חרדים לרוב לא 'מקושרים' לכל מיני קרנות ומשקיעים כמו עמיתיהם החילוניים שבאים עם רקע של היכרויות מהצבא וכדומה, אבל לא חלילה שהתפשרנו על פרויקטים ברמה נמוכה..." גם להסעות שצריך לארגן עבור העובדות וכדומה. בתמונת מצב כוללת ובשקלול כל הנתונים הללו – הפערים בשכר יחסית הגיוניים בדרך כלל". “עם זאת, כדי לפתור את הבעיה ולהגדיל את שכרן של בוגרות הסמינרים, המיקוד שלנו הוא על שדרוג היכולות וההכשרה כדי שהן תוכלנה לעמוד כשוות מבחינת התמורה לתעשייה. אנחנו רואים כבר פיילוטים יפים, היו כבר כמה וכמה מסגרות כאלה במספרים קטנים ובסוף צריך לראות איך נכנסים לליבת ההכשרה בסמינרים עצמם - או במסגרת אקדמית או סמי אקדמית כדי לשפר את הידע. שיהיה משהו שהוא גם מקבילה לעבודת סטודנט – סוג של ניסיון אמיתי לתלמידות, וגם פה יש מגבלות שאנחנו נדרשים למצוא להם פתרונות באופן שלא יפגע בצרכים ובדרישות הייחודיות של המגזר החרדי, כמו גישה לרשת וכדומה. אני מקווה שזה הכיוון הנכון וזה יביא למהפך. יש כוח אדם מוכשר ומלא מוטיבציה במגזר החרדי שעשוי ויכול להגיע להיי-טק, ועם ההכשרה הנכונה זה יכול לקרות". ומה באשר לגברים החרדים? “אצל גברים חרדים בדרך כלל יש גם את הצורך בהשלמה של אנגלית ומתמטיקה. יש גם שם יוזמות יפות שמאפשרות השלמה כזו, בדרך כלל זה או בעלי רקע שונה שיש להם קצת רקע בתחומים האלה, או כאלה שמשקיעים זמן בסגירת הפערים במשך שנה-שנתיים. זה נהדר להסתכל על כל הזוויות השונות". נעמי מסכמת: “אנחנו רואים הרבה פעמים יזם חרדי שמביא את היוזמה העסקית ומחבר אליו שותף מהמגזר הכללי שהוא הטכנולוג. אבל אנחנו רוצים לראות חרדים גם בצד הטכנולוגי. זו משימה לאומית, אנחנו מודעים למגמות הדמוגרפיות וכדי שהמדינה תמשיך לשגשג - החרדים צריכים גם לקבל נתח מעוגת ההיי-טק. אני אופטימית כי יש סיפורי הצלחה לרוב ואנשים טובים שנותנים השראה ואני מקווה שזה ישפיע". המבט הפסימי אך יש מי שפחות אופטימי, מחקר שפורסם על ידי גלעד ברנד עבור מכון טאוב בשנה שעברה, בחן את פוטנציאל התרחבות שוק ההיי-טק הישראלי, בדגש על הקהלים החרדי והערבי. בחלק הראשון נבחנו .PIAAC מיומנויות הבוגרים על פי סקר בבחינת הממוצע בישראל ביחס למדינות עולה כי כאשר מדובר על OECD- ה המגזר היהודי ללא חרדים רמת המיומנות , כאשר מדובר 8%- הממוצעת נמוכה ב , ואילו כאשר 19%- בחרדים היא נמוכה ב מדובר על ערבים תושבי ישראל היא נמוכה . בסך הכל, נמצאת ישראל עם 103%- ב - מהממוצע במדינות אלו. 28% בדיקה נוספת בחנה כמה מתוך בעלי המיומנויות הגבוהות מועסקים כבר בהיי- מהחמישון העליון 59% , טק, לפי הנתונים 22% , ברמת המיומנות מועסקים בתחום בקרב 20%- מהחמישון הבא בתור, ופחות מ שאר האוכלוסייה. בנוסף, העלה המחקר כי בהיי-טק חסם מרכזי הוא לימודי האנגלית, לפי המחקר, מי שאינו שולט באנגלית הוא בעל סיכוי 44.1% , אפסי להשתלב בתעשייה. בנוסף מהאוכלוסייה החרדית אינה שולטת מחזיקים בשליטה 27% באנגלית, ורק ‘טובה' או ‘טובה מאוד' באנגלית, כזו שבה מעובדי ההיי-טק בישראל. 85% מחזיקים לפי מסקנות המחקר, הפוטנציאל הקיים בחברה החרדית להגברה משמעותית של ההשתלבות בהיי-טק נמוך במיוחד. בשלושה תרחישים שונים שבחן המחקר על פוטנציאל ההתרחבות של עבודה בהיי-טק .1- במגזר החרדי, נע הפוטנציאל הכולל מ בתרחיש 6.5% בתרחיש המצומצם ועד 3% המורחב. תואר אקדמי תעודה או בגרות? תואר אקדמי בקרב הגברים החרדיים 0.95 % 0.95 % 70 % קרוב ל- - 70 % תעודת בגרות במסלול עיוני 9 % 9 % 9.6 % 9.6 % תואר ראשון תואר שני ומעלה תעודה על תיכונית שאינה אקדמית מסיימי תיכון במסלול עיוני ללא תעודת בגרות 10 % קרוב ל- - 10 % B i zTe c h 20