BizTech

אלי כהן “אני רוצה להפוך את העובדות שלי ליותר מעורבות, מחוברות לחברה ויותר אכפתיות ללקוח" כך פתחה מנהלת משאבי אנוש בחברת היי-טק המעסיקה נשים חרדיות בפגישה עם אודליה פרוש, מנכ"לית ומייסדת לפיתוח מנהלים מהציבור GoUP חברת החרדי. “היעדר מחוברות לחברה נובע מכך שחרדיות לא משתמשות בסמארטפונים ואינטרנט ומדרישות הקהילה להיות בבית כשהילדים חוזרים מהלימודים". בשיחה בין השניים, פירטה מנהלת משאבי האנוש את הניסיונות שנעשו כדי לחבר את העובדות החרדיות לחברה. “בנינו להן מטבח כשר נפרד, הוצאנו אותן לימי גיבוש מותאמים, שלחנו אותן להכשרות מותאמות, אנחנו יוצאים מגדרנו כדי לבוא לקראתן בצרכים הדתיים שלהן, אבל אנחנו לא רואים שזה מייצר אצלן מחוייבות לחברה". הסיפור הזה, כמו מקרים רבים דומים מתאר את האתגר של שילוב חרדים ושילוב נשים חרדיות כפי שהוא בא לידי ביטוי בשטח. “מדובר אכן באתגר משמעותי עבור שני הצדדים, ואני נתקלת בדרכים שונות להתמודדות עם הפערים האלה" אומרת פרוש. כשמדברים עם צוות ליווי המנהלים של , הפיתרון לחיכוך בין התרבויות הוא GoUP (כשירות cultural competence : פשוט ' על כשירות GoUP' תרבותית). כשמדברים ב תרבותית, מתכוונים ליכולת לתקשר בצורה אפקטיבית עם אנשים מתרבויות שונות. ואכן מקומות בהם המעסיקים השכילו לייצר מודעת לקיומם של הבדלים תרבותיים ולאפשר את הכלים להתמודד איתם, נוצר חיבור פורח בין העובדות החרדיות לצרכי החברה. התהליך עם אותה חברת היי-טק כלל ניתוח הערכים של החברה ועבודת התאמה של ערכים אלה לשפתה של העובדת החרדית, ואיך העובדת בקצה משתמשת בערך הזה כדי להרגיש מחוברת לחברה ולחזון שלה. סוד השילוב המוצלח של עובדים חרדים , לא נמצא GoUP בהיי-טק לפי תורת במענה הנקודתי לצרכים של העובד החרדי. המטבח הנפרד עם המזון הכשר, ימי הגיבוש וההשתלמויות המותאמות, הם דברים חשובים אך הם לא פועלים על הרגש של העובדת או העובד החרדי. “הרעיון הוא שאפשר להפוך כל עובד – כולל העובד או העובדת החרדים - לעובד טוב יותר, אכפתי יותר ומסור יותר. השאלה היא רק איך עושים את זה. אנחנו מאמינים, ואנחנו רואים גם את התוצאות בשטח, שחיבור של העובד לתמונה הגדולה, מייצר אימפקט הרבה יותר חזק אצלו מאשר עוד מחווה של הבנה לצרכים הדתיים שלו", אומרת פרוש ומיד מוסיפה “כאשר מדובר בעובדים חרדים יש צורך להתאים את החיבור לשתי השפות; זאת של החברה והשפה החרדית של העובד". גם ד"ר יעקב צורי, המייסד והמנהל המקצועי , מסכים שבמקרים רבים היעדר GoUP של חיבור משמעותי של העובד למקום העבודה שלו, גורם לו להתעלם מהערכים של החברה ומהחזון שלה. “כשאנחנו שומעים ממנהלים שמתארים את הבעיה בכך שהעובד רק רוצה לעשות את העבודה שלו וללכת הביתה, אנחנו יודעים שיש בעיה במחוברות לארגון שנובעת בדרך כלל מהיעדר הבנה של הכשירות התרבותית", הוא מסביר. כשצורי מנתח את האתגר של אותה חברת היי-טק, הוא מסביר שמנהלים ועובדים חרדים משקללים אחרת רכיבים ארגוניים מרכזיים. מושגים כמו זמן, סמכות, מערכות יחסים ואי ודאות, מקבלים משמעות אחרת בעיניו של העובד או המנהל החרדי מאשר תופס אותם העובד או המנהל המערבי. הצלחה עם עובדים חרדים, לפי צורי, מתחילה בהבנת הכשירות התרבותית שלהם ושל סביבתם. מנהלים טובים הופכים את ההבדלים התרבותיים, להזדמנות עבור החברה, מייצרים ערכים מוספים שמבוססים על המודעות לשוני בתפיסות היסוד. “עובדים מקהילות מסורתיות מתאפיינים בצורת חשיבה שמבוססת על אמונה וחכמה אנושית, בניגוד לחשיבה המערבית שמבוססת על לוגיקה. צורת חשיבה והשקפה כזו, מסייעת להתגבר על הפחד מדברים נעלמים ולא ידועים ועוזרת להישאר יציבים וקשובים גם בעידן של אי וודאות. לכן, בעידן הנוכחי – עידן של אי וודאות, חברות וארגונים שיצליחו לשלב ולקדם אנשים מקהילות מסורתיות, יהיו בנקודת יתרון על פני חברות אחרות", הוא מוסיף. לקראת סיום, כשאני מנסה לשמוע מאודליה כיצד מתקדם התהליך עם אותה חברת היי-טק, היא פונה למטאפורות מהספרות המקצועית. “בכל בנאדם יש רוכב ופיל. הרוכב זה השכל, מה שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות. הפיל זה הרגש, זה הדבר הכבד שגם כשאנחנו מבינים שצריך להזיז אותו, תמיד יצוצו ההרגלים הישנים ודברים אחרים שגורמים למעצורים. כדי לעשות תהליך טוב צריך גם להדריך את הרוכב וגם לשכנע את הפיל. המענה לצרכים הדתיים, זאת ההדרכה לרוכב. אבל מה יזיז ."GoUP את הפיל? זאת העבודה שלנו ב כיצד מתמודדת חברת היי-טק עם עובדות חרדיות שלא מרגישות חיבור למקום העבודה? • תהליך עבודה ', הצליח לשים את הדגש על GoUP שמבוסס על הבנה תרבותית בהובלת הצוות המקצועי של חברת ‘ ': “שילוב GoUP הדברים המהותיים שיוצרים חיבור בין העובדות לחברה • אודליה פרוש, מנכ"לית ‘ העובדים החרדים בהיי-טק הוא אתגר משמעותי לשני הצדדים" הפיל של שילוב עובדים חרדים בהיי-טק GoUP אודליה פרוש, מנכ"לית ומייסדת B i zTe c h 21