BizTech

פיתוח נוסף בירושלים, שגם הוא יכלול מתחם ייעודי עבור העובדות החרדיות. "מרכז הפיתוח יכלול שני תחומי פעילות Nearshore עיקריים: האחד, שירותי בפיתוח פרויקטים מקצה לקצה ברמת ביצועים גבוהה ביותר, שיאפשר לשמר את הפיתוח בארץ-קרוב לחברות, ללא פערי שפה ומנטליות ובמחירים מתחרים לעלויות ברחבי העולם. והשני, ישלב Offshore צוותי פיתוח איכותיים באתרי החברות, במגוון תחומים ובמודלים שונים. במרכז הפיתוח החדשני, מלם תים תעסיק בין היתר נשים מצטיינות מהמגזר החרדי, ותפתח בפניהן הזדמנויות שוות לעשייה איכותית ומתגמלת, תוך ליווי צמוד הן בצד הטכנולוגי והן בצד ההלכתי". מחסור ביזמיות לצד ההצלחה הרבה של נשים חרדיות כשכירות בתחום ההיי-טק, קשה שלא לשים לב להעדרן של נשים חרדיות מעולם היזמות בתחום. האם זו בעיה כלל עולמית או שזה מקרה ייחודי למגזר. ניסינו לשרטט פתרון מקיף לשאלה, באמצעות חדוה: "בתשובתי לא אתייחס לנשים בעולם היזמות בכלל. יש על כך מחקרים רבים שמהם עולים מסקנות מגוונות, אם כי ניתן לראות באופן מובהק נוכחות רבה יותר של נשים יזמיות בשנים האחרונות. ולעניין הנשים החרדיות ויזמות: צריך להפריד בין יזמות, קרי קידום ופיתוח רעיון חדשני - לבין עבודה (פרילנסרית). כעצמאית עולם היזמות מטבעו הנו תובעני, דורש התמסרות וזמינות מוחלטת ולרוב הוא נטול הכנסה בשלבים מוקדמים. אורח החיים של האישה החרדית נסוב סביב הבית והמשפחה כאשר הילדים הם בראש סדרי העדפותיה, ודורשים את תשומת ליבה באופן רצוף ומתמיד. על פניו, אורח חיים כזה פחות עולה בקנה אחד עם עולם היזמות. אני מסייגת זאת בייחס לנשים כאשר הילדים כבר גדלו ויש 40+- בשנות ה להן יותר זמן פנוי. חשוב להזכיר כאן גם את ההיבט הפיננסי. בדרך כלל ליזמים בתחילת הדרך אין הכנסה ואף יש הוצאות רבות של שכירות, שכר עובדים וכו'. משום כך, אישה חרדית, שבמרבית המקרים הנה מפרנסת עיקרית, תתקשה לעמוד בכך. לעומת זאת, עבודה כעצמאית, בכל תחומי העניין, יכולה להתאים לאישה החרדית ולאפשר לה גמישות בניהול הזמן ובהלימה לצרכיה". לסיום, אין ספק שהנתונים של הנשים החרדיות בתחום וההירתמות של החברות למען העובדות החרדיות מרנינה. אבל עדיין קיימים פערים רבים שהעובדות החרדיות צריכות לגשר מעליהן, בין היתר: רמת הלימודים. הלימודים בסמינרים מכשירים את הבנות למקצוע, אך הידע אינו מספק את צרכי השוק. "מסלולי הלימוד בסמינרים הם נושא מדובר מאוד בתקופה האחרונה", אומרת לנו חדוה "באופן כללי, רמת הלימודים בסמינרים עולה משנה לשנה אך עדיין יש פער בין רמת הידע לרמה הנדרשת בתעשייה. אני יודעת שעובדים על כך ללא הרף וניתן לראות הרבה בוטקאמפים לחיזוק הידע והכישורים וזה מבורך. הפערים בידע מצריכים גישה נכונה מצד המעסיקים, על מנת לגשר על הפערים בתחילת העבודה. "אנחנו במלם תים", מסכמת חדוה, "מכשירים בתחילת העסקה את הנשים בהכשרה מקצועית חדשנית, מחזקים את הכישורים הרכים, מקנים מיומנויות עבודה ואוריינטציה בסביבת פיתוח על מנת לגשר על הפערים. תכני ההכשרה נבחרים מתוך היכרות עמוקה ויומיומית בהעסקה של נשים חרדיות ומותאמים באופן מדויק למשתתפות התכנית. כאן המקום לציין שהנשים החרדיות הינן בעלות פוטנציאל גבוה, איכותיות, מסורות וחרוצות! הן משכימות לעבודתן ומסורות לביתן, ללא התפשרות רוחנית או מקצועית. מיותר לומר שחיזוק הידע והכישורים מעלה את הסיכויים לקידום בעבודה ויש להם השפעה ישירה על רמת השכר". השורה התחתונה: צמד המילים 'חרדיות בהיי-טק' מצדיק את ההייפ סביבו והחברות עושות כל מאמץ על מנת לקלוט את העובדות החרדיות. יש בהחלט מקצה שיפורים הכרחי, אבל הכיוון חיובי והעתיד נראה ורוד. "שעות העבודה היומיות שעות, בהתאם לצרכי האישה החרדית 8 הן שעות 9 ובניגוד לחברות היי-טק אחרות, בהן יש עבודה יומיות. אצלנו מודעים לסביבה של הבית ויודעים לאזן בין צרכי הבית לעבודה ולכן שעות . עם זאת, במידה 8 העבודה המגודרות הן רק ויש צורך בשעות עבודה נוספות, הבנות יודעות לתת את זה, בכל זאת, זה היי-טק והן מקצועיות ומחויבות ללוחות הזמנים" חדווה עובדיה, מנהלת פיתוח עסקי במל"ם תים צילום ריקי רחמן B i zTe c h 25