BizTech

המסוגלים ליישם את לימודיהם ליצירת עוד ועוד טכנולוגיות מתקדמות. מרכזי מחקר ופיתוח נפתחים בכל העולם מהודו, סין וקוריאה שבמזרח עובר דרך אירופה ואפילו עם מעט גלישה למרכזים שונים באפריקה ועד ארה"ב של אמריקה עם עמק הסיליקון המפורסם שלה. המרוץ התחרותי להמצאת ה'טלפון' או ה'נורה' הבאה, שואב לתוכו כמעט בטירוף, את כל התעשייה, כשהטכנולוגיות מוטמעות בכל מוצר. גם מוצרי צריכה בסיסיים ‘מיושנים', נדרשים לטכנולוגיות, אם בטכנולוגיות ייצור ושינוע, אם במסדי נתונים ומידע וכלה במערכות סליקה מאובטחות וכדומה. אפילו הבינה המלאכותית, שנתפסת עדיין כמדע בדיוני, כבר מתיימרת להיכנס למקרר שלנו ולהזמין מה'סופר' המקוון את גבינת האחוזים הלבנה שעומדת להסתיים, תוך 5 הודעה ליצרן כמה ומתי עליו לייצר עוד. שרידי ‘מושב זקנים' בלב ליבה של התעשייה ניצבת מדינת ישראל. בעשרים השנים האחרונות, היא הולכת וכובשת לה שטחים נרחבים יותר, הן בתעשיית ההיי טק המיינסטרימית, כאשר חברות ענק בין לאומיות, מקימות כאן מרכזי פיתוח וייצור, והן בחברות הזנק – סטארטאפים, הנפתחות כאן כפטריות אחרי הגשם. עד כדי שמדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בכמות הסטארטאפים לנפש. טענות עקשניות והגיוניות אומרות, שלא באמת הישראלים יצרו כאן את ה'סטרטאפ ניישן' – אומת ההזנק, כי אם דווקא העלייה מברית המועצות, שם השקיעו עמוקות בחינוך למדעים, אולם חסמו לחלוטין כל יצירתיות, ומשהגיעו העולים ארצה והתמודדו עם קשיים כלכליים, נאלצו לנצל את כישוריהם וידיעותיהם להמצאות, שבהמשך הפרו גם את המקומיים, עד למצב הקיים כיום, בו שאיפה להיות היי-טקיסט, רווחת יותר מהשאיפה להיות רופא. כניסת חברות בינלאומיות כגוגל, אינטל, ועכשיו אמזון, טסלה וכדומה לשוק כה מצומצם במדינה כה זעירה, מוכיחה את ההצלחה הכבירה של התעשייה המקומית והאמון הרב שהשוק רוחש אליה. כל זה יצר מעמד חברתי חדש. חברה ייחודית עם שפה משלה, עם מנהגים משלה, עם אטמוספירת עבודה שונה ועם ממוצע הכנסות שאינו מפסיק לטפס. סקירות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציבות את ממוצעי השכר בהיי טק, גבוה בהרבה משכרם של רופאים, משפטנים וכדומה. בעבר הרחוק יותר, בתחילת חדירת המחשבים עובר לקום המדינה, לא נדרשו העובדים בתחום לכל הכשרה. הם למדו את העבודה תוך כדי תנועה, כשם שיצירת המחשב ועולם התוכנה פותחו במקביל לשימוש בהם בצעדי ענק. אבל אז, שפת הקוד הייתה הרבה פחות מורכבת. עד היום יש בחברות היי טק צוותי עבודה המכונים ‘מושב הזקנים', בהם יושבים זקנים בפועל. אנשים שעבדו על מערכות מחשוב מיושנות והם היחידים היודעים לכתוב ולפתח אותם, כאשר יש להן השפעות על מערכות הקיימות בבסיס מערכות חדשות, שאם יבטלו את הבסיס, ייאלצו לפתח מחדש את כל המערכת. אנשים מבוגרים אלו, שכאמור מעולם לא למדו באקדמיה, מחזיקים בתפקידים כל עוד ניתן לעשות זאת, כאשר מעסיקיהם חוששים מהרגע שיחליטו לעזוב ויותירום ללא פתרון. במקביל החברות כמובן כבר מפתחות ומנסות להעביר כל מערכת אפשרית בפני המעוניינים להשתלב בתעשיית היי-טק ניצבים שני מסלולים מרכזיים – הכשרה אקדמית מקצועית הכוללת תואר, או הכשרת בוטקאמפ ייעודית המתמקדת בפרקטיקה האם יש הבדלים ברמת הידע? • בגובה השכר? בתקרת הזכוכית המקצועית? ובאפשרות להשתלב וגם: עו"ד ענת • בפרנסה בכבוד? גרימלנד מ'סקיילאפ' על תוכניות אקסלנטים ואדווה שחוללו וד"ר מושיק לביא • מהפכה מהאוניברסיטה הפתוחה על הקריטיות בלימוד אקדמאי דווקא אקדמיה B i zTe c h 27