BizTech

שמעה ממני על כך, הודיעה לי כי אוכל להגיע במועד הבא ללא תוספת תשלום". לשאלתנו, דבורה טוענת כי לא היה חסר לה ידע לתחום בו עסקה, עקב עובדת היותה מוכשרת מקצועית. היא מביאה כהוכחה את עובדת קידומה המהיר. ייתכן שההשלמות שעשתה, סיפקו את צרכי מקום עבודתה, ייתכן שפשוט שם לא היה צורך בכל התחומים הנוספים הניתנים בלימודי התואר, השורה התחתונה היא, שדבורה לא הלכה לאקדמיה בשביל הידע, אלא עבור השכר. יתרה מזאת, לדבריה, לימודיה הנוכחיים, אינם תורמים כלל לעבודתה, מהסיבה הפשוטה, שהיא קיבלה פטור באוניברסיטה מהקורסים העשויים לסייע לה, על סמך לימודי ההנדסאות שלמדה. דבורה איננה מתחרטת חלילה, על החלטותיה להמשיך בסמינר, כשהיה לה שיקול מאוד משמעותי דווקא לצאת ללמוד במוסד אקדמי, אולם למען רווחתה הרוחנית, בחרה שלא לעשות זאת בנערותה. היא רק מצרה על כך שטרם נמצא פתרון ראוי. “אם הייתי יכולה ללמוד בצעירותי, בלי העול המשפחתי והכלכלי, ולהשתכר היום כפי שמשתכרים בוגרי תואר, מבלי לפגום בכהוא זה בסביבה התרבותית והחברתית שלי, זה לא היה הרבה יותר הגיוני מאשר עכשיו כשאני צריכה לחתל, לפרנס, לקבל את בעלי הצדיק מהכולל, וגם ללמוד במקביל לתואר?!" לדבריה, רוב הנשים בסופו של דבר משלימות לתואר, גם אם הן מצליחות להתקבל לתעסוקה, מה שקשה מאוד, תקרת הזכוכית של השכר, דוחפת אותן לכך, כשהרבה יותר קשה להן לבצע. היא מספרת על עצמה, “ברוך השם שחנני בכישורים מבורכים, אינני טיפשה כלל ועיקר, אבל אני מגרדת בקושי את ציוני ה'עובר' בתואר, רק כי אני מטופלת בכל השאר, זאת כשבתעודת ההנדסאית שלי, יש רק מאות. זה גם משמעותי בקבלה לעבודות משמעותיות בהמשך". בסיכומם של דברים היא אומרת, כי גם עם הכשרה מקצועית מהודקת היטב, וגם עם השלמות של מתמטיקה, אלגוריתמיקה ושאר התאוריות הנדרשות לתעשייה, מאוד קשה להתקבל בכלל לתעסוקה בתחום ללא תואר, החברות הנחשבות כלל אינן מכירות בידיעותיה ללא תואר, ואלו שכן מקבלות, נותנות שכר שאינו משקף את העשייה. עוד נושא מעניין שהיא מעלה, על כך שאין די לימודי אנגלית בסמינרים ובלימודי ההנדסאות. לדבריה, מלבד הצורך בשכר יותר גבוה, עבורו היא משלימה לתואר, לימודי האנגלית ברמה האקדמית, לחצו אותה יותר להכרעה להיכנס להרפתקה המאתגרת הזו. זהו לדבריה פרט מכריע. מרבית הסמינרים וההשתלמויות שעוברות עובדות בתחומי ההיי טק, מתקיימים באנגלית. “על כן, עם רמת האנגלית עמה הגעתי מהסמינר, ממש הביכה אותי באירועים אלו". בין מוכנות לנכות ד"ר מושיק לביא, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, חושב שאין בכלל מה לדבר על בוטקאמפ ללא תואר אקדמי כמסלול אפשרי לעולם ההיי טק. ד"ר לביא הוא כלכלן המכהן בתפקיד סמנכ"ל חדשנות ויזמות באוניברסיטה הפתוחה, והוא חלק מהצוות המלווה את המגזר החרדי המשתלב באוניברסיטה. באופן פרדוקסלי, אנחנו רואים ביקוש אדיר לעולם ההיי טק, ובמקביל, עליה בדרישות תנאי הקבלה. מסתבר שאמנם יש ביקוש עולה וגובר, אולם הוא לעובדים הטובים ביותר שניתן למצוא. קצב השינויים בתוך התפקיד הוא עצום, שפות התכנות משתנות חדשות לבקרים, ואתה מוכרח לקבל עובד עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות ללמידה המתמדת הזו, שיידע מה זה מבנה של שפה, מבנה של ארכיטקטורה, חשיבה תיאורטית על בעיות מתמטיות ופתרונן, בסופו של דבר, זה משהו שנרכש בעיקר בלימודים אקדמיים. לתחושתו, בוטקאמפ ללא תואר אקדמי, הוא פלסטר. לפעמים, תמצא משרה עבור בוגר של בוטקאמפ, שיוכל לתת לה מענה לתקופה הקצרה לאחר הלימודים, אולם ברגע שהטכנולוגיה משתנה, אין בו כל תועלת בתעשייה. האוניברסיטה הפתוחה, היא האוניברסיטה עם מספר הסטודנטים החרדים הגבוה 1,800- ביותר. על פי הלמ"ס יש כיום כ סטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה. יש רכזים מיוחדים המסייעים להם לגשר על פערים והם מסייעים גם באמצעות מלגות. אופי הלמידה באוניברסיטה, המאפשר להם לעשות זאת ‘מהבית' ללא הקשיים באווירה המורכבת מבחינה דתית. ובקצב שונה מהאינטנסיביות בעולם האקדמי הרגיל, נותנת לדיקן הסטודנטים היכרות מעמיקה עם המגזר. מושיק חושב שהצורך דווקא באקדמיה, נכון שבעתיים בקרב המועמדים בוגרי המגזר החרדי. לדבריו, צריך להבין שעבור המועמד החרדי להיי-טק, הפערים שמגשר התואר האקדמי, הם פערים גם ברמות אחרות של העולם. של איזו שהיא השתלבות עם עולם התעסוקה, של חשיבה תיאורטית של העולם הכללי. התמודדות עם סביבה יותר מרובת משימות, יותר ביקורתית, יותר בסביבת רשת. לדבריו, כל הדברים האלו, לא ניתנים לגישור בעזרת למידת שפת תכנות אחת וכדומה. לדעתו, חלק משמעותי מהיציאה לעולם האקדמי, מחייב היכרות עם עוד קודים חברתיים ותרבותיים, שרק התהליך האקדמי יכול להקנות. הוא מדגיש לנו, כי אין מדובר בשינויים חברתיים ותרבותיים, כי אם בהיכרות אתם. “כמו שבעברית אומרים על משהו לא מובן, שזה כביכול ‘צרפתית' עבורי, כך יש לעתים שהקודים ההתנהגותיים והתרבותיים במקום העבודה, פשוט לא מובנים לאדם המגיע ישר מהעולם שלו לעולם התעסוקה החדש. ההיכרות עם ה'שפה' הזו, לאורך תקופת הלימודים, תוכל לגשר על הפער". מלבד זאת, כאמור, סביבת העבודה בהיי טק, דינאמית ומשתנה כל העת. אם הגעת רק עם שפת תכנות, או אפילו עם שלוש כאלו, עד שהשתלבת בתעשייה, שתיים מתוך השלוש כבר לא בשימוש, ובשלישית כבר התחוללו שינויים. כך יוצא ש"באת נכה" לעולם החדש הזה. יש כמובן יוצאי דופן. יש גאונים המצליחים ללמוד שפות באופן אוטו-דידקטי, וחלקם אף עסקו בתחום בשירות הצבאי. כאלו גאונים יוצרים לעצמם גם את התשתיות הנוספות הנדרשות לעולם ההיי טק ומשתלבים בו. אבל אלו הם כאמור, יחידי סגולה. ד"ר לביא טוען שאפילו תוכניות הבוטקאמפים המרחיבות הייעודיות, שכן מתייחסות גם לחלקים התיאורטיים ונותנות מענה בדמות קורסים מתמטיים וכדומה, אינן יכולות להתחרות באקדמיה. “בסופו של יום, הסטנדרטיזציה וחותמת האיכות האקדמית, היא זו שתתן לבוגר את האופק התעסוקתי המשמעותי". לדבריו, מערכות חוץ אקדמיות, לעתים קרובות נוטות לוותר על איכות הלמידה ומאבדות את המקצועיות לטובת הכמות. הוא מסביר גם כי בכל חברה, כל בוגר של מסלול למידה כל שהוא, נאלץ לעבור תקופת הכשרה בנוסף. כלומר, לעולם לא מספיק מסלול הלימודים, גם האקדמיים, לעשייה הספציפית. אולם כאמור, יכולות הלמידה של בוגר תואר, גבוהות לעין ערוך ממוכשר מקצועית. פרט נוסף שחשוב לו לחדד לנו, הוא ה'סיגנל' של אנשי היי טק. לדבריו, תואר אקדמי הוא סמל סטטוס המיועד להציג לחברה המחפשת את העובדים הטובים ביותר, שמדובר באדם עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות. “אדם שסיים בהצלחה את הקורסים המתמטיים במדעי המחשב, סימן למעסיק הפוטנציאלי שלו, אני אדם עם נפש חזקה, יכולות גבוהות והבנה רחבה. הוכחת יכולת מסוימת". לסיום חשוב למושיק לספר לנו, כי למרות שכמות החרדים נמוכה ביחס לאוכלוסייה הכללית, משקלם בטקסי המצטיינים, הוא פי שלושה וארבעה. “אנחנו רואים בשמחה רבה הצלחה אדירה בקרב הסטודנטים החרדים אצלנו ומשקיעים חשיבה רבה בסיוע להם להגיע לכך". מושיק לביא - סמנכ"ל חדשנות באוניברסיטה הפתוחה B i zTe c h 31