והגדת לבינה- הגדה של פסח

11 | והגדת לבינה הַפֶּרֶשׁ וּמוֹצִיאִין אֶת הָאֵימוּרִים וְהֵם הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת וְהַחֵלֶב שֶׁעֲלֵיהֶן וְהָאַלְיָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה, וְנוֹתְנָם בִּכְלִי שָׁרֵת וּמוֹלְחָם וּמַקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ. וְהַשְּׁחִיטָה וְהַזְּרִיקָה וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, וּשְׁאָר עִנְיָנָיו אֵינָם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְכֵן אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַפֶּסַח לַבַּיִת כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֶלָּא כַּת הָאַחַת הֵם מִתְעַכְּבִים עִם פִּסְחֵיהֶם בְּהַר הַבַּיִת וְהַכַּת הַשְּׁנִיָּה יוֹשֶׁבֶת לָהּ בַּחֵיל וְהַשְּׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. חָשְׁכָה, יָצְאוּ וְצָלוּ פִסְחֵיהֶם. בִּשְׁלֹשָׁה כִתּוֹת הַפֶּסַח נִשְׁחָט וְאֵין כַּת פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים. נִכְנְסָה כַּת הָרִאשׁוֹנָה נִתְמַלְּאָה הָעֲזָרָה נוֹעֲלִין אוֹתָהּ. וּבְעוֹד שֶׁהֵם שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין אֶת הָאֵימוּרִים קוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ אוֹתוֹ קוֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ כֻלָּם שׁוֹנִים אוֹתוֹ, וְאִם שָׁנוּ יְשַׁלֵּשׁוּ. עַל כָּל קְרִיאָה תּוֹקְעִין שָׁלׂשׁ תְּקִיעוֹת תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה. גָּמְרוּ לְהַקְרִיב פּוֹתְחִין הָעֲזָרָה. יָצְאָה כַּת רִאשׁוֹנָה נִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָּה נוֹעֲלִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה. גָּמְרוּ, פּוֹתְחִין, יָצְאָה כַּת שְׁנִיָּה נִכְנְסָה כַּת שְׁלִישִׁית וּמַעֲשֵֹה כֻּלָּן שָׁוִין. וְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָן רוֹחֲצִין הָעֲזָרָה וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי לִכְלוּךְ הַדָּם שֶׁהָיָה בָּהּ. וְכֵיצַד הָיְתָה הָרְחִיצָה? אַמַּת הַמַּיִם הָיְתָה עוֹבֶרֶת בָּעֲזָרָה וְהָיָה לָהּ מָקוֹם לָצֵאת מִמֶּנָּה, וּכְשֶׁרוֹצִין לְהָדִיחַ אֶת הָרִצְפָּה, סוֹתְמִין מְקוֹם יְצִיאָתָהּ וְהִיא מִתְמַלֵּאת עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ מִפֹּה וּמִפֹּה עַד שֶׁהַמַּיִם עוֹלִים וְצָפִים מִכָּאן וּמִכָּאן וּמְקַבֵּץ אֵלֶיהָ כָּל דָּם וְכָל לִכְלוּךְ שֶׁהָיָה בָּעֲזָרָה וְאַחַר כָּךְ פּוֹתְחִין מְקוֹם יְצִיאָתָהּ וְהַכֹּל יוֹצֵא עַד שֶׁנִּשְׁאָר הָרִצְפָּה מְנֻקָּה וּמְשֻׁפָּה זֶהוּ כְּבוֹד הַבַּיִת. וְאִם הַפֶּסַח נִמְצָא טְרֵיפָה, לֹא עָלָה לוֹ עַד שֶׁמֵּבִיא אַחֵר: