והגדת לבינה- הגדה של פסח

25 | והגדת לבינה וּרְחַץ נטילת ידיים ללא ברכה ס". ַ פּ ְ ר ַ לאחר הקידוש אנו ניגשים לרחוץ ידיים לקראת אכילת ה"כּ ם". זהו הדין ִ י ַ ד ָ טּוֹל י ִ היות ואנו עומדים לאכול חתיכת ירק טבול במי מלח, אנו צריכים "ל לכל מאכל, פרי או ירק שבא במגע עם מים ושאוכלים אותו עם הידיים כשהוא עדיין ם", אך היא שונה מזו שעושים ִ י ַ ד ָ ת י ַ יל ִ ט ְ רטוב. בשפה ההלכתית רחיצה זו נקראת: "נ ם". ִ י ָ ד ָ ת י ַ יל ִ ט ְ ל נ ַ לפני אכילת לחם, היות ולא מברכים אחריה את ברכת "ע ם" אנו מברכים ולא מדברים עד שאנו ִ י ַ ד ָ ת י ַ יל ִ ט ְ היות והילדים רגילים לכך שלאחר "נ אוכלים מהלחם, לכן התנהגות זו היא עוד אחת מהדרכים לסקרן את הילדים, לגרום להם 'להרים גבה', ולשאול אותנו לפשר התנהגותנו. לוקחים את הספל ביד ימין וממלאים בו מים. מעבירים אותו ליד שמאל, ואיתה ה": ָ יל ִ ט ְ סדר ה"נּ  פעמים על 3 שפיכות על יד ימין. מעבירים את הספל ליד ימין ואיתה שופכים עוד 3 שופכים יד שמאל. לאחר מכן משפשפים את הידיים זו בזו, מגביהים אותן מעט, ובסוף מנגבים היטב לא לשכוח: לא מברכים! את הידיים.