כל אילת

זו היא גולת הכותרת של התכנית האסטרטגית להפיכת שטח שדה התעופה המתפנה, למתחם שוקק חיים, המחובר לקהילות העיר. בית תרבות, מתחמי פופ-אפ ומלונאותברתהשגה, הםרקחלקמהשימושים החדשים שיציע המתחם, אשר צפוי לחזק את אילת כמעצמת התיירות של ישראל. מייסדי העיר אילת הם אולי מהבודדים הזוכרים את התקופה בה לאילת לא היה שדה תעופה. עבור רובנו, תושבי העיר אילת מאז ומתמיד, הפריד בין אזור התיירות לחלקים העירוניים של אילת שדה התעופה, אשר יצר חיץ פיזי, אבל גם חיץ רוחני בין הקהילה לעולם התיירות. פינוי שדה התעופה ופתיחת שדה התעופה החדש ע"ש רמון מציבים בפני העיר אילת הזדמנות יוצאת דופן להתחבר, לחלום ולפתח את טבורה של בירת הנופש של ישראל. דונם חוזרים לידי התושבים 800 כבר חודשים ארוכים בהם שוקדת הנהלת העירייה בליווי האגף לפיתוח כלכלי ויזמות בעירייה, לטפל אסטרטגית בשטח שדה התעופה המתפנה, דונם. במסגרת שלבי הנעת התכנית, נפגשה 800 - המשתרע על פני כ הנהלת העירייה עם חברות שונות בתחום התכנון הפיזי. לכולם היה רצון לייצר מעבר לתכנון אדריכלי, פתרון כולל ויצירתי המותאם באופן מדויק לתושבים, לבעלי העסקים ולמבקרים בעיר. יתרה מזאת, היה ברור שהתהליך יצריך שימושי ביניים עד הבינוי הקובע, ולכן נבחרה למשימה ", המתמחה באסטרטגיה עירונית, החייאת מקומות ויצירת build" חברת מרחבים ומתחמים, העונים לצרכים של מגוון קהילות אורבניות. הנהלת העירייה נתנה בידי החברה את האמון ואת האפשרות לחלום בגדול, והחברה מצידה הציגה תכנית יצירתית, רעננה וחדשנית, השואבת השראה מהנעשה בערים המצליחות בעולם וממהלכים אורבניים פורצי דרך. האתגר - יצירת שימושים זמניים להחייאת המתחם האתגר הגדול היה תכנון שטח השדה המתפנה לטובת שימושים זמניים, שיחזירו את החיים למקום ויקשרו בין המתחם לבין הקהילות והצרכים העירונים. אחרי ולפני הכל, מדובר בשטח עצום, במיקום אסטרטגי, שמעורר ציפייה לקבלת ערך מיידי ואיכותי, לרבות שימושים זמניים עד לתחילת הבינוי הקבוע. אתגר נוסף היה, להתמודד עם גודלו של השטח, והוחלט להתמקד בחלקו הדרומי וייתכן אף בקצהו הצפוני. בתוך כך, עלו הרבה מאוד סימני שאלה באשר לפינוי המסלול והריסת הטרמינל, עלויות ביצוע והיבטים כלכליים. "מכיוון שהידע לא נמצא כולו במקום אחד, וודאי שלא בקרב מי שאינו מכיר את הדי אן איי האילתי, יצאנו לעבודת מקרים build מחקר ארוכה ובעיקר פנינו לציבור. במקביל, בחנה חברת דומים מהארץ ומהעולם, נעזרה ביועצים ואפילו טסה לטמפלהוף - שדה התעופה ההיסטורי בברלין, שפונה והתמלא בשימושים קהילתיים, זאת על מנת ללמוד מניסיונה של ברלין ולשאוב השראה מהתוצאה" מספרת – מנהלת האגף לפיתוח כלכלי בעירייה על התהליך עד מרלן רוזנפלד לגיבוש התכנית, "עקבנו מקרוב אחר לוחות הזמנים של רשות שדות התעופה, בחנו את משמעויות הפינוי ופנינו אל הציבור, הן באמצעות סקר והן באמצעות מעגלי שיתוף. זה היווה את החלק המשמעותי בתהליך, כאשר למעשה שאלנו את הציבור מהם החלומות שלו לשימושי השטח". התושבים העזו לחלום ותכנית אסטרטגית נולדה "התושבים דיברו על סוג של 'סנטרל פארק', על חיבור העיר אל הים, על הכנסת מוטיבים של תרבות ואמנות, על מרחב פתוח של אפשרויות", מספרת רוזנפלד על תהליך שיתוף הציבור. אלא שביחד עם החלום התעוררו גם ספקות מצד התושבים באשר ליכולת ליישם את התכנית והחשש מפני הקמת מגדלי מגורים בשטחה. לאחר שלב שיתוף הציבור, תכנית אסטרטגית מקיפה, המבוססת על מתודולוגיה, build יצרה חברת מחקר וצרכים שעלו מהציבור, מהנהלת העירייה, מתאגיד התיירות אשר הינו שותף משמעותי בחשיבה וברעיונות, מהנהלת החברה כלכלית לאילת, ועוד. החברה פנתה לאדריכל צעיר תושב העיר אילת לשעבר - , שבקווים ראשוניים תירגם את התכנית לפריסה על כפיר גלטיה אזולאי פני השטח. לאחר מכן, עברה התכנית לשלב תכנון מפורט בביצוע משרד . דרמן ורבקל האדריכלים המוביל- בית תרבות, מתחם אירועים ולינה ברת השגה שטח השדה מורכב ומחולק תכנונית, וחלקו הדרומי נמצא בתהליכי תכנון של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר גם אמונה על שיווקו, תהליכים , לקח את כל זה ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי שיימשכו מספר שנים. בחשבון והחליט לבצע תכנון לשימושים זמניים במתחם, אשר יתחברו לתכנון העתידי שמבצעת רמ"י. הדבר הראשון שראש העירייה הסכים עליו ואפילו דרש, היה להשאיר את הטרמינל ולבטל את ההריסה, שכן מדובר במבנה היסטורי, שחשוב לשמר לדורות הבאים, כנכס עירוני מרכזי. לאור זאת, מציעה התכנית שלוש חלופות להפיכתו של הטרמינל לבית תרבות ואף שומרת על השם "הטרמינל", כאשר בחלק העליון ישמש הטרמינל כבית לתיאטרון ומופעים קטנים עם חדרי סדנאות ובחלק התחתון ייבנה מתחם הסעדה, שממנו יוצאים אל המסלול, אשר יוקם בסגנון "פופ- אפ"- מעין פארק, המחבר בין הפנים לחוץ וכולל שפע אטרקציות, למגוון קהלים וגילאים. בצד הצפוני מתוכנן מתחם אירועים ענק ופתוח. בעניין זה מסבירים המתכננים, כי המגמה כיום בעולם היא לקיים פסטיבלי ענק. אילת בעלת יתרון ביכולת להלין את אורחי הפסטיבלים העתידיים אולם חסרה את המרחב שיוכל להכיל אלפי אורחים ולכן, מתחם כזה נחוץ והכרחי. לצד מתחם האירועים, התכנית ממליצה לייצר גם מתחם לינה ברת השגה חדשני וצעיר, כגון שיטת המכולות. גם בחלק הצפוני הוצעו שלוש חלופות לשימושים. אחת החלופות היא הקצאת מתחמי ניסוי לחברות, שתעודד חברות משמעותיות למקם באילת "בק אופיס" או משרד קטן. יוצאים לביצוע את יישום התכנית מבצעת "חברת פז כלכלה" ומנהל את התהליך תת- כסמנכ"ל 2018 מי ששימש עד ראשית בצלאל טרייבר אלוף במיל', משרד הביטחון, כראש אמו"ן האגף למבצעים לוגיסטיים ונכסים וכראש את התכנון אינג' אסף אריכא רח"ל. במקביל, מוביל מהנדס העיר – המפורט מול משרד האדריכלים ואת ביצוע התשתיות והפרויקט מנהלת החברה הכלכלית לאילת (חכ"א). בימים הקרובים יפורסם קול קורא ראשון ליזמים באשר למתחמי האטרקציות ובהמשך יפורסמו קולות קוראים ומכרזים גם למתחמי האירועים, ההסעדה ומתחם הלינה. בזמן הזה, הדבר הראשון, שנוכל לראות הוא פריצת כבישים של רחובות חטיבת הנגב (משטרה) והבורסקאי (הכביש המתחבר לאמת"ל) ויצירת מסלול רגלי משדרות התמרים לצד התיירותי, אלה למעשה החיבורים הראשונים שיתרחשו בין העיר לתיירות וכל השאר עוד מעט יהיה היסטוריה. שדה התעופה של אילת מתפנה ופתאום הכל מתחבר 12 שבט תשע"ט > 2019 ינואר > 65 ׳ גיליון מס > כל אילת