Page 24 - מגזין הביטחון - גיליון מספר 51 | יולי אוגוסט 2013

קנת לוין: "סינדרום אוסלו". הוצאת אוניברסיטת אריאל המכון
₪ 72 לחקר ביטחון ותקשורת. כריכה רכה. 971 עמודים. תעריף
www.arcd.org.il: את ר
ספר הביקורים של אוניברסיטת אריאל, פרי הגותו ולקחיו של קנת
לוין, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת הווארד היוקרתית נתקל
בשתיקה רועמת מצד התקשורת הישראלית. לא קשה לנחש הסיבה
ראוי לקריאה ולחשיבה, וזאת בלשון המעטה. לכך. פ
יוסף פרנקל
פרופ' מיכאל בר־זוהר: "בן גוריון, האיש מאחורי האגדה". הוצאת
ידיעות אחרונות. ספרי חמד 3102. מהדורה חדשה לגירסה מקוצר ת
של הביאוגרפיה "בן גוריון" מ־6891, שבמקורה התפרסה על 3 כרכים
בהוצאת "עם עובד" מ־8־7791. כריכה קשה. 075 עמ דים.
, ראש ממשלתהדוד בן גו יון המהדורה המקוצרת החדשה על חיי
מיכאלהראשון של ישראל,שנכתבה על־ידי הבי וגרף האישי לו, פרופ'
, מקנה לקורא אפשרות לתהות על קנקנו של מנהיג מיוחד במינו, בר־זוה
מנהיג שבכוח נחישותו הביא בשנת תש"ח להקמת מדינת ישראל, זאת
למרות התנגדות ה"סטייט דפרטמנט" האמריקני, רוב מנהיגי יהדות
אמריקה ורוב חבריו להנהגת מפא"י ההיסטורית.
המחבר אינו מסתיר הערצתו למי שהנהיג
את מדינת ישראל כחמש־עשרה שנה והוביל
מפעלים לאומיים גדולים דוגמת גל העלייה
הגדולה בשנות החמישים, קיבוץ גלויות,
הנחלת השפה העברית, עידוד ההתיישבות
הכפרית ברחבי הארץ והניסיון לכיבוששממת
הנגב, שלא עלה בזמנו בהצלחה. אף־על־פי כן,
הקורא חש, שהמחבר נקרע בין רצונו להציג
את ראש הממשלה הראשון כמנהיג מיוחד
במינו, עתיר השגים לאומיים לבין האילוץ
להודות, שלא היה סובלני במיוחד וגילה איבה
מרובה לברי הפלוגתא שלו. כך למשל, המחבר
מתאר כפי שקפאו שד את פרשת "עסק הביש"
בן־גוריון במצרים מ־5591, שבעקבותיה תבע
בראשית שנות השישים להקים ועדת חקירה
משפטית, שאמורה הייתה לעמדתו להחליט
כמי שנתן פנחס לבון על שר הביטחון דאז,
מסביר את אבן־זוהר את ההוראה. פרופ'
, שהביאה להסתלקותו מן בן־גוריוןטעותו של
החיים הפוליטיים במזיגה לא מוצלחת של שני
מאבקים שונים, האחד, מאבק עקרוני להקמת
ועדת חקירה משפטית לצורך גילוי האחראי
לפרשת "עסק הביש" והשני, מאבק פוליטי
(ראה עמ' פנחס לבון זועם ונטול עקבות נגד
.)524־7
היתה בן־גוריון העויינות העזה ביותר של
שמורה ליריבים מן המחנה הציוני הריויזיוניסטי וחבל שהמחבר כמעט
ואינו נוגע בה. עויינות זו השתקפה בין השאר בסירובו לאפשר את
, יריבו הפוליטי ארצה (נפטר ב־0491 זאב ז'בוטינסקיעליית עצמותיו של
כראש־ממשלה. הלעג לוי אשכול בארה"ב), שנתממשה רק בזמנו של
,ז'בוטינסקי אימץ כמעט את כל השקפותיו שלגוריון ־בןההסטורי הוא, ש
החל ב"מדינה עברית" דרך הקמת צבא יהודי חזק וכלה בממלכתיות, אם
כי הגיע אליהן בדרך עצמאית משלו.
כוחו לא היה בניסוח חזונות, אם כי תבע מן היישוב היהודי בציון
להיות, "עם סגולה ואור לגויים", אלא בחוש תזמון מפותח לביצוע
בן־ מפעלים לאומיים. כך למשל, המחבר מסביר לקורא באיזה אופן,
הבין, שמלחמת העולם השנייה מהווה הזדמנות בלתי־חוזרת להפר גוריון
את האיזון הפוליטי במזרח התיכון באמצעות הקמת מדינה יהודית. הוא
ידע, לעמדת המחבר, להעניק לתנועה הציונית, שעמד בראשה, מנהיגות
שקולה וקרת־מזג מצד אחד, אך כריזמטית, תובענית ומגמתית מצד שני.
(ראה עמ' 302 - 622).
לכיבוש כל הגדה בן־גוריון אנו למדים מן הכתובים, שכבר ב־6491 חתר
המערבית, אך התפשר על תוכנית ה"חלוקה" מתוך הבנתו את המציאות.
כאשר הערבים סרבו להצעת האו"מ ופתחו במלחמת שמד נגד היישוב
היהודי שמנה בקושי כ־000,006 נפש, הוא מתגלה כמצביא צבאי, אף כי
לא לבש מעודו מדי חאקי, שמצליח לכיבוש הרבה
יותר שטחים ממה שהוקצב ליהודים בתוכנית
ה"חלוקה" (ראה עמ' 222-632).
בן גוריון בעוד הקרבות נמשכים בכל הארץ,
נוטל על עצמו משימה לאומית נוספת - הכפלת
האוכלוסייה היהודית בארץ תוך שנים ספורות.
מרטין כפי שדחה בעבר את טענות הפילוסופים
להקמת מדינה דו־לאומית, כך ל.י. מגנס ו־בובר
הוא דוחה עכשיו טענות מומחים שונים לוותר
על העלייה ההמונית ולהעלות ארצה רק אנשים
צעירים ובריאים. למרותשהעלייה הייתה כרוכה
בקשיים חברתיים וכלכליים גדולים, הוא אינו
מהסס לפתוח את שערי הארץ לרווחה. המחבר
לא קרא לעלייה בן־גוריון אינו מסביר לנו, מדוע
המונית בשנות השלושים, כאשר שימש כמזכיר
הסתדרות העובדים בארץ־ישראל. אותה עת
כמו כל עמיתיו להנהגת זרם בן גוריוןהעדיף
העובדים, את עלייתם של בני תנועות הנוער
החלוציות, שאמורים היו ליצור זן חדש של
"יהודי", עובד אדמה.
, "או"מ־ בן־גוריון ידועה אימרתו של
שמום". הוא לא נרתע מלעמוד על דעתו כנגד
גדולי עולם. כאשר העירו לו, שהעם אינו רוצה
בדיוק את מה שעולה בדעתו, השיב מניה
וביה: "איני יודע מה העם רוצה, אך אני יודע
מה הוא צריך", אימרה מנהיגותית המצלצלת
היטב בדור ה"רייטינג".
שלח ב־3691 ג'ון קנדי גם ידע לשתוק. כאשר נשיא ארה"ב בן גוריון
מטוסי לוויאן לצלם את מה שנחשד על־ידו ככור אטומי בדימונה, החל
במדיניות העמימות, שנמשכת עד היום. בן־גוריון
בפני עם ישראל הוגשמו בן־גוריון האתגרים הדרמאטיים, שהציב
בחלקם הגדול, אולם ניתוח דמותו בספר מעלה, שמדובר רק בשלב
הראשון של הקמת המדינה היהודית. זו נוסדה והפכה לעובדה קיימת, אך
טרם עוצבה הווייתה המיוחדת של החברה הישראלית על ערכיה, יעדיה
ועקרונותיה היהודיים והאנושיים. אדרבא. "קיבוץ גלויות" משול כיום
מנהיגות, כושר הכרעה
והיעדר סובלנות
יוסף פרנקל ביקורת ספרים
יולי-אוגוסט 3102 הביטחון | 24