עמירם אזוב: "משמר העמק לא תיפול!", תשע"ג 3102.
הוצאת זמורה-ביתן-דביר והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו
של ישראל גלילי. כריכה רכה 413 עמודים.
משמר העמק, הקי וץ ואכה חיפה מעמק יזרעאל, לא סלח מעודו
, מי שכת עליו "והיה כי ישאלך ההלך, היכן
אורי צבי גירנברג
למשורר
משמר העמק ואמרת לו, לא משמר העמק כי הפקרות העמק". הד רים
הנוראים נכת ו על־ידי המשורר לאחר שהקי וץ פינה את ילדיו ימי
המאורעות 6391-9391. הוא הוסיף לד ריו נאצה: "היי לשמה מפת
המדינה, אל צחוק שעריך, אל עץ ואל טף". גם מאורעות הדמים,
שקדמו למלחמת הקוממיות תש"ח פינתה משמר העמק את ילדיה,
אך הפעם רשמה פרק לחימה מפואר עזרת
הגדוד הראשון של הפלמ"ח, שהתג ש תוך
כדי הקר ות. ח רי משמר העמק, חלוצים
האמונים על ע ודת האדמה, למו את "כוחות
ההצלה" של הגנרל הל נוני, אדום השיער
והנחילו לצ ו ת וסה
פאוזי אל־קאוקג'י
מכרעת, ששימשה נקודת מפנה מערכה
הצ ית ין היהודים והער ים.
, היסטוריון צ י וחוקר
עמירם אזוב
משמר העמק, מגיש לנו תחקור יומי של אחד־
עשרה ימי הקר ות פריל 8491, שנסתיימו
ניצחון לצד היהודי ו חור ן ו פליטות לצד
הער י. המח ר מגיש משנה סדורה, שממנה
עולה כי היישו היהודי לא היה אמור לכאורה
לשרוד מ ק האלים. ח ריו לא היו מעורים
רזי המלחמה ומשנתם הפוליטית המפ"ניקית
הכתי ה להם דו־קיום עם שכניהם, גם כאשר
החלו מעשי האי ה. ח רי משמר העמק
עדיין האירו פנים לתוש ים הער יים וסייעו
להם טיפולים רפואיים (עמ' 31-32), אך
תמימותם לא עמדה להם, כאשר "כוחות
ההצלה" הער יים, שכללו עיראקים, סורים,
ירדנים וחוליגנים ער יים מן הגליל והעמק,
לפתוח
אל־קאוקג'י
נזעקו לקריאתו של
מלחמת שמד נגד היהודים. אף כי המח ר
מציין, שח רי משמר העמק, חלוצי השומר
הצעיר שעלו ארצה מפולין, נשאו עיניים
מצועפות ידיאולוגיה סוציאליסטית גם אל שכניהם הער יים, שס ו
אותםמכל ע ר, הואאינו מתעכ על הפער ותה אמונה סוציאליסטית-
ראדיקאלית ין החלום ושי רו. תנועת השומר הצעיר של אותם הימים,
מי שהייתה גם הורתה של מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם), דגלה לא
רק דו־קיום אלא גם הטיפה למדינה דו-לאומית, זאת על אף, שההנהגה
, שיתפה
חאג' אמין אל־חוסיני
הפלשתינאית חסות המופתי הירושלמי,
פעולה עם הנאצים, גרמה למאורעות דמים ודגלה השמדתו המוחלטת
של היישו היהודי. יתרה מזו. הד קות סוציאליזם הרדיקאלי הייתה
כפופה לגחמות רית המועצות הטוטאליטארית וכאשר מנהיגה הרודני,
הלך לעולמו 3591, יכה "על המשמר", עיתונה
יוסיף וסיליביץ סטאלין
הרשמי של מפ"ם את מותו מילים, "שמש העמים מת".
על אף החסר התייחסות למטען האידיאולוגי השנוי מחלוקת,
מצליח המח ר לנטוע נו אה ה לעו די האדמה הפשוטים, שקמו להגן
עוז על יתם, גם אם תוך כדי ההגנה. שמות הכפרים הער יים דוגמת
מנסי ותל־שושא הפכו לציוני מקום ל ד זעקות ה"נכ ".
משמש ציון־דרך לא רק ימי הקי וץ אלא
אזוב
המסמך הספרותי של
גם תולדות מלחמת הקוממיות. הוא מגיש לנו מידע על אירועי הדמים
שהתחוללו רץ ין ה־92 לנו מ ר 7491, יום החלטת האו"ם על הקמת
שתי מדינות רץ-ישראל ל ין ה־61 מאי 8491, יום הכרזת המדינה
ופלישת צ ות ער לארץ. זירת ההתגוששות
ס י משמר העמק, שש ה לתוכה את
"כוחות ההצלה". צ ער י סדיר למחצה,
מתועדת לפנינו כמי ששימשה כר לגי ושו
של הגדוד הראשון של הפלמ"ח. המק ילה
הצ ית היחידה של כוח המגן היהודי
תקופה זו היא מ צע "נחשון" הרי ירושלים.
הפער ין החלום לשי רו, ין אמונתם
התמימה של ח רי משמר העמק לחיות
הרמוניה עם שכניהם הער יים ל ין
המציאות הכפוייה, שהכתי ה את התמוטטות
כל המרח הער י הכפרי מס י ליישו והפכה
את תוש יהם לקור נות מלחמה ולפליטים,
מלווה את הקורא לאורך הספר.
חושף את כל הרזים מלחמת הג ורה
אזוב
של משמר העמק ואנו עומדים ותמהים אל
מול הסוד, שלימד את אנשי הקי וץ, שלא
התנסו לחימה, להתמודד עם כוח ההרס,
שאיים להשמידם.
על קר משמר העמק
אזוב
חי ורו של
אינו הראשון, אך הוא המקיף יותר היותו
מסתמך על עדויות של ח רי קי וץ, שהלחימה
שימשה להם חווייה מעצ ת ו נ ירה עיקשת
רכיונים. ספר חו ה למי שמ קש לה ין
את נקודת המפנה מלחמת תש"ח, שסללה
תקומה לאחד ו"נכ ה" לשני.
,
אורי צבי גירנברג
ונחזור לשיריו של
לזכות המשורר עומדים פרקים מצמררים של השואה, שאותה לא
הזכיר שמה משום שהניח כי שואה היא מעשה ט ע ולא ידי אדם,
הוא גם חזה את הפצצות הגרמנים על לונדון, כאשר כת "נשרי עמלק
מן ריינוס עפים אלי גג הווסטמינסטר הרם", ל ד ריו הנוראים על
משמר העמק, אינם מוסיפים לשירתו. ח רי הקי וץ ותהא משנתם
הפוליטית אשר תהא מתגלים לנו כאנשי שלום היודעים צוק העתים
לגלות רוח עזוז וג ורה. ואכן חצר המשמר צומח לו היום העץ והטף
מצטופף מתחתיו. כן יר ו.
משמר העמק –
בין דו־קיום לטרנספר
יוסף פרנקל
ביקורת ספרים
ינואר-פברואר 4102
הביטחון
| 24
