אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

הגות תורנית לכל איש יש נר וגם לאשה ד”ר איילה גליקסברג* ש ני חיובי הדלקת נרות יש לנו בדיני הבית היהודי: נר חנוכה – עליו ממונה האיש, נר שבת האשה. כל נתינה שאדם נותן לזולתו הוא מחסר משלו: נתת מים - פחתו מימיך, נתת מטבע - מספר מעותיך ירד. למעט בנתינת האור במקרה זה האור המקורי אינו פוחת כי “המדליק נר מנר זה דולק וזה לא חסר” (במדבר רבה פר’ י”ג), השמש בחנוכיה מדליק את הנרות, וממשיך לדלוק לאחר שנתן מאורו ואולי גם אחד מהטעמים שנרות לא מדליק אדם רק לעצמו אלא מדליק לבני הבית, וגם מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ניסים רבים היו בימי החשמונאים, החלשים גברו על החזקים, מעטים גברו על רבים אבל בעיקר היה כאן מאבק רוחני ואת הנצחון הזה מציינים כשמעלים על נס את פך (פח) השמן. “ולא נשאר רק פך אחד קטון, שהיה מונח בחותם של כהן גדול”(שבת כ”א ב’) כי כהן גדול יש לו קדושה על קדושה, כי כהן גדול נכנס לפני ולפנים לקודש הקדשים ובמעלת הקדושה הזו לא הצליחו היוונים לפגוע. בנר חנוכה תקנו שאבי המשפחה מדליק עבור כולם, ומהדרים שכל אחד ידליק לעצמו כדי להרבות בפרסומי הנס. “תנו רבנן: מצוות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד” (בבלי שבת כ”א עמ’ ב’ ). בנר שבת “אם המשפחה” מוציאה חובת ידי כולם בהדליקה את הנרות עבור הבית כולו. (יש אמנם מקומות שנוהגים שילדה מדליקה נר שבת אך לא כך נהגו במחוזותינו.) אם נתבונן בדרכי ההדלקה של נר חנוכה ונר שבת נמצא שהדלקת נר חנוכה זו פעולה מוחצנת: מדליקים על מפתן הבית לפרסום הנס ברבים, כשכולם נאספים ועונים “אמן” לברכות הנשמעות בקול ובמנגינה. נר שבת זו פעולה מופנמת: בתוך ביתה תעמוד אם המשפחה ותאמר את תפילתה בלחש כשכפות ידיה מכסות את עיניה, גם אם בני הבית יעמדו מסביב לאם בהדליקה את הנרות, בדממה היא תמשיך בתחינותיה לבקש על היקרים לה, וכך נכנסת לה שבת המלכה. באשר לנר חנוכה מגוון הלכות יש לנו סביב הנושא: במה מדליקין, כיצד מדליקין, באיזה סדר מדליקין. “בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך... וטעמא דבית הלל שמעלין בקודש ואין מורידין “ (שם, שם). נתקבלה הלכה כבית הלל. ובאשר לחובת הבית, מה קורה במידה והאיש מחוץ לבית? במסכת שבת דף כ”ג יש דיון מקיף בדבר הנהגתו של ר’ זירא שהיה שוהה מחוץ לביתו בימי החנוכה ולא השתתף עם בעל האכסניה, אלא היה סומך על הדלקת הנרות של אשתו וחכמים גינוהו. המשנה ברורה פוסק: במידה והאיש אינו בבית יכולה האשה להדליק נר חנוכה, ולהוציא ידי חובת האיש כי זו חובת הבית. כך פסק שם בקטע “אשה מדלקת”( בביאור הלכה סימן תרע”ה סעיף ג’). אני אישית למדה מכאן שזכות גדולה ניתנה לה לאשה, שאחת מתכונותיה היסודיות היא תכונת הנתינה, שיש באפשרותה לקיים מצוות העלאת האור. אם בשבת כשזו חובתה האישית, ואם בחנוכה - במקרים מיוחדים, באפשרותה להוציא גם ידי חובת האחרים, ובימינו יש נשים הנוהגות להדליק נר חנוכה גם אם הבעל הדליק. קל וחומר מי שפנויה, ובכך מרבים את האור ופרסומי הנס. הוא שאמרנו – לכל איש יש נר וגם לאשה. כמה נרות יש להדליק? כאמור, בחנוכה אנו מגיעים עד לשמונה נרות, ובאשר לשבת נהוג להדליק שני נרות כנגד “שמור” ו”זכור” ויש הנוהגים להוסיף נרות בהתאם להרחבת המשפחה או מסיבות אחרות, מנורת המקדש הכילה שבעה קנים. “וידבר ה’ אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו .)1-2 ’ שבעת הנרות” (במדבר ח בהיכל, במקדש היתה מנורה ובה שבעה קנים “ועשית את נרותיה ) . גם 37 שבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה” (שמות כ”ה זכריה הנביא רואה בחזונו “ראיתי... והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה, ) 2-3 ’ ושנים זיתים עליה ...” (זכרי’ ד לכאורה, היינו צריכים להמשיך בנוהג זה ולהדליק שבעה נרות. כדאי לציין שבהמשך חזון זכריה באותו פרק נמצא “לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה’ צבאות” (שם, שם ו). מודל מנורת שבעת הקנים נקבע לסמלה של מדינת ישראל כשעלי זית לצידה (נושא שנחזור אליו בהמשך). ישאל השואל: אז מדוע בחנוכה אנו מגיעים עד לשמונה נרות ולא מסתפקים בהעתק של המנורה המקורית להדליק שבעה נרות ?! למרות הנס שנמשך שמונה ימים. “כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום – בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אלא יום אחד, ונעשה נס להדליק בו שמונה ימים” (שבת כ”א ב’ ) הגמרא מציינת את מספר ימי הנס. שנה). 500- עם זאת מענה מרתק מביא המהר”ל מפראג (חי לפני כ המהר”ל בספרו “נר מצווה” חלק ב’ דן בהרחבה בהפרדה בין הגשמי לרוחני ובמעלת הקדושה. “לשנה אחרת קבעום ח’ ימים בהלל ובהודאה” מקשה המהר”ל “וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה שלא תהא בטלה ההדלקה היו קובעין חנוכה?! כי מה שחייב להודות ולהלל זהו כאשר נעשה לו נס בשביל הצלתו, אבל לאו דוקא בשביל נס שיוכל טבת תשע"ח 54