אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

לקיים מצווה. אבל כאן בא הביטוי למלחמה להצלת קדושת ישראל, אותה רצו היוונים לבטל, ונס פך השמן היה נס הצלת הקדושה”. המספר שמונה בשיטת המהר”ל מסמל מספר של קדושה בעוד המספר שבע מסמל את הטבעי, “כי הנהגת עולם הטבע הוא תחת מספר ז’, כי בז’ ימים נברא העולם הזה, הטבעי . כל דבר שהוא קדוש נבדל מהטבע שהוא גשמי וחומרי, המהר”ל מביא לביסוס השקפתו את נושא ברית המילה, שהאדם נולד באופן טבעי ערל והברית נעשית ביום השמיני המסמל דרגת קדושה “וביום השמיני ) ובזה יבוא אל הקודש אל העם היהודי. 3 יימול בשר ערלתו” (ויקרא י”ב לאחר שהובהר רעיון השמונה עפ”י המהר”ל, נוכל לפנות אל האור ולהבין מדוע הדלקת נרות מסמלת את הקדושה בתקופת החשמונאים ולא סממנים אחרים. בחנוכה מלבד הודיה והדלקה אין חובת “סעודות”, אמנם חוגגים באכילת לביבות או סופגניות (כאן אין חובת כל המרבה ..) הסיבה היא שהם טובלים בשמן והשמן הוא היסוד בהעלאת אור הנרות. העלאת האור על ידי הדלקת הנר היא התרחקות מהגשמיות, שהגשמיות היא הארץ, וכוח הגרביטציה שלה מושך את הכול כלפי מטה, צריך מאמץ וכלים כדי להתרומם ממנה. האש נוגדת עקרון זה והיא עולה למעלה מכוחה היא. אור הנרות אף הוא עולה כלפי מעלה ומאחר שנשמת האדם משולה לנר, שכתוב : “נר ה’ נשמת אדם” (משלי ) גם נשמת האדם שהיא חלק אלוקי ממעל שואפת להתעלות 27 ’ כ ולהתקרב אל הקב”ה שהוא עליון. האור המובחר הוא הנר השואב את כוחו משמן, ועדיף שמן המופק מהזית. שמן אינו מתמזג עם נוזלים אחרים אלא יצוף תמיד למעלה, כך מעלתם של ישראל שלא יתערבו בגויים וישארו בקדושתם, ובימי החשמונאים לא הסכימו להתיוון ונלחמו לשמירה על ייחודם. שמן הזית זך שימש להדלקת המנורה. בשמן זה היו נמשחים הכהן והמלך לתפקידיהם. הזית שייך לשבעת המינים שבהם נתברכה הארץ. היונה בתום המבול הופיעה ועלה זית בפיה. ) מדמה “בניך כשתילי זיתים סביב 3 ודוד המלך (בתהילים קכ”ח לשולחנך”. מורגל על לשוננו לומר “ישראל אור לגויים” בהתבסס על דברי הנחמה של ישעיהו הנביא: “וילכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך (ישעי’ ס’ ) 3 “ויהי אור”, זו היתה האמירה הראשונה של הקב”ה בבריאת העולם. האור משרת את היום והחושך את הלילה, האור והחושך נעים במעגליות באורך היום או הלילה ויש תקופה בשנה בה היום והלילה שווים. דבר מופלא מציין המהר”ל: בכ”ה בכסליו האור מתחיל להתגבר ולצאת מהחושך, כלומר אור היום מתארך (ראו זמני הדלקת נרות שבת). לסיכום יש לנו אור טבעי שהולך וגובר, חנוכיה זכר לנס, וגם סביבון לשחק בו ונא לא לשכוח את הנוהג של חנוכה לילדים. בחנוכה סביבון ובפורים רעשן על שום מה? הסביבון - סובב על הקרקע אבל מופעל בקצהו העליון, כך היה בתקופת החשמונאים שהיו קרבות קשים והקב”ה ניהל את העולם מן השמים ממקום שיבתו. הרעשן – האחיזה בו מועטה אך חלקו העליון גדול יותר. נס פורים לא היה תולדה של קרבות פיזיים אלא בעיקר רוחניים. כלומר על הקרקע היתה פעילות אבל הרעש הגדול נעשה בשמים וכך ניצלו. ולא נותר לנו אלא להודות ולשבח על ניסיך ונפלאותיך בימים ההם ובזמן הזה. איילה גליקסברג היא ד”ר לפילוסופיה ופעילת ציבור טבת תשע"ח 55