אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

פרימו לוי, תרגם: אלון אלטרס, הוצאת עמ' 224 , דביר כך היה אושוויץ הוא עדות אישית של הסופר פרימו לוי על מה שעבר עליו בתקופת השואה. לוי היה סופר, כימאי והוגה דעות יהודי איטלקי ניצול שואה. הוא כתב את העדות שלו בשנת 1946־ והיא פורסמה לראשונה ב 1945 ר ֵ בכתב עת מדעי. מאז הפך לסופ ד של מחנות ההשמדה. בספרים ֵ ומתע שכתב תיאר מה שעבר עליו ועל אסירים אחרים, וניתח מנקודת מבט אישית מעמיקה את מה שקרה בהם מתוך תחושת שליחות היסטורית ואנושית. אחד הפרקים המרשימים בספר "מכתב לבתו של פשיסט שמבקשת לדעת את האמת", הוא תשובה פומבית למכתב למערכת שבו שאלה הכותבת אם מה שמספרים על אושוויץ הוא אמת או תעמולה. "רצוני ] … להודות לקוראת 'שמבקשת לדעת את האמת, משום שמכתבה [ הוא המכתב שחיכינו לו." בתשובתו כותב לוי שבמחנות נעשו מעשים נוראים שאי אפשר למידע ארון הספרים ריחות, בשמים וקטורת במסורת היהודית, אברהם אופיר שמש, הוצאת עמ' 352 אוניברסיטת בר אילן הרב שמש עוסק זה שנים בהוראה באוניברסיטת אריאל ובמוסדות נוספים. בספר זה הוא מביא מגוון סוגיות מתחום הדת, התרבות והסוציולוגיה של העולם היהודי בזיקה לריחות, בשמים וקטורת. הספר מתייחס לקשת של נושאים הנוגעים לתרבות החומרית, להלכה, למנהג, להגות, לאמונות והשקפות עולם. בין הנושאים הנידונים בספר: פרקטיקות וטכניקות הכנה של בשמים, שילובם בטקסי דת ובמנהגים, מקומם בסימבוליקה של עולם הקבלה והמיסטיקה, השימוש בבשמים ובקטורת במסגרת הבית בשגרת היומיום, בליטורגיה של בית הכנסת ובמעגל החיים היהודי, כגון טקסי נישואין וברית מילה מצד אחד, ואירועים עצובים, כגון מוות, קבורה ואבלות מצד שני. פרקי הספר דנים בכמה שאלות יסוד: כיצד רואים המקורות היהודיים את חוש הריח מעבר לתפקידו הביולוגי? מדוע ריחות נקשרו לנשמת האדם או לעולם הנשמות בגן עדן? באילו עיתויים שולבו בשמים בעולם המנהג ובמעגל החיים היהודי ומהם הטעמים לכך? מדוע ביהדות, כמו בתרבויות אחרות, מיוחסים לקטורת כוחות חיוניים יוצאי דופן? האם היהדות שונה מדתות אחרות בנושא של סימון מעמדי בחברה על פי ריחות? מה יחסם של בעלי ההלכה הקדמונים והמאוחרים להתבשמות של נשים? השאלות הללו נבחנות לאור ניתוח של טקסטים מסוגות ספרותיות מגוונות. קשיים בלמידה וברכישת ידע ביצירה היהודית לדורותיה, דינה לוין, הוצאת עמ' 266 , ספרא ד"ר דינה לוין עבדה במשך שנים רבות כמורה לספרות, מחנכת ורכזת בבתי ספר תיכוניים ובמכללה ירושלים, והייתה ראש החוג לספרות במכללת תלפיות. בספר זה היא מנתחת טקסטים ביצירה היהודית לדורותיה, המתארים מפגש בין בעלי השכלה לחסרי השכלה, בכללם בעלי לקויות למידה. בספר כלולים טקסטים מספרות חז"ל, מהמדרש ומהאגדה, מספרות הקבלה ומימי הביניים, מהספרות החסידית ומהספרות העברית החדשה. באחד הפרקים הראשונים מתייחסת החוקרת למקומו של ערך לימוד תורה בעולמם של חז"ל. היא משרטטת את דמותו של ר' עקיבא, בתחילה כתלמיד ואחר כך כמורה וכמנהיג רוחני ומביאה שלל ציטוטים המוכיח עד כמה החשיבו חכמינו את לימוד התורה, והתייחסו לקשייהם ולנטיות ליבם של תלמידיהם. אחד הטקסטים הלקוח משיר השירים רבה, עוסק בר' אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי, שהיה בצעירותו ילד בטלן שהרבה לאכול ונעשה בעל גוף וכשחמרים העליבו אותו על זלילתו, עשה מעשה קונדס והעלה את חמוריהם לעליית הגג. אולם, לימים נעשה גדול בתורה והשקיע את כולו בלימוד תורה. סבלנותם של חכמינו כלפי תלמידיהם מודגמת בין השאר בסיפור על ר' פרידה שהיה לו תלמיד שרק לאחר לימוד של ארבע מאות פעמים, היה מסוגל לקלוט את החומר. תיאוריה ומחקר עדכני על שוויון הזדמנויות בחינוך, עורכים: רינת ארביב-אלישיב, יריב פינגר, יוסי שביט, עמ' 400 , הוצאת מכון מופת עורכי הספר הם חוקרי חינוך וסוציולוגים מהשורה הראשונה. ד"ר רינת ארביב- אלישיב היא ראש רשות המחקר במכללת סמינר הקיבוצים, משמשת כראש הקהילה לסוציולוגיה של החינוך באגודה הסוציולוגית הישראלית. ד"ר יריב פינגר הוא מרצה בכיר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יוסי שביט הוא פרופסור מן המניין לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה לסוציולוגיה ע"ש ויינברג לחקר ריבוד ואי שוויון. שימש כנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. 2014 – 2012 בשנים הספר מוקדש לפועלה המחקרי של פרופ' חנה איילון, אחת החוקרות המובילות בנושא של שוויון הזדמנויות בחינוך וכלולים בו מחקרים ומאמרים עדכניים על שוויון הזדמנויות בחינוך, חלקם נכתבו על ידי חוקרים ישראלים וחלקם על ידי חוקרים מחו"ל. אחת השאלות העולות בספר היא האם המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. מתברר כי התשובה היא לא פשוטה ודי לבחון את הנושא בתחום החינוך המקצועי שהותקף רבות על היותו בלתי שוויוני. תלמידים הלומדים במסלולים המקצועיים בבתי הספר המקיפים אכן נפגעים בזכאות לתעודת בגרות, אך שיעורי הנשירה במסלולים הללו נמוכים משיעורי הנשירה במסלולים העיוניים. הלמידה במסלולים המקצועיים מאפשרת לתלמידים להתמיד בלימודיהם ולרכוש ידע שעשוי להיות בעל ערך בשוק העבודה. ממצא מפתיע בנושא זה הוא שהסיכוי של תלמידי בתי ספר מקצועיים לקבל בגרות גבוה מהסיכוי לקבל בגרות בבית הספר המקיף שיש בו גם מסלולים מקצועיים וגם עיוניים. יוצא שההסללה דווקא מסייעת לתלמידים הלומדים בחינוך המקצועי החד נתיבי. אתנפשםשלהורים בערות, שהתגלמה י ארצות. וריםביצירההיהודית לה לבין חסרי הידע, פגשיםאלו מערכות רתיות, שהעיסוקבהן העם היהודי: יצירתם ימי הבינייםבספרד יפורים על הבעש"ט, מן הספרותהעברית אתח"ן ביאליק, שאול , בנימין תמוז, אמנון כוכב, אגי מישעול וע' ותיהן ועולמן הפנימי ישית והאחרונה היא קשורה לפסיכולוגיה בארץ במחצית שנות ימודיים, וביטאו את תהכלפיהם. חנכתוכרכזתמקצוע רהחסידי. לימדהאת תב"מכללהירושלים" . הייתה עורכת כתב . . תשס”ח. אתו, , תשע”ג. נייתהידעוהלמידה קשיים בלמידה וברכישת ידע ביצירה היהודית לדורותיה קשיים בלמידה וברכישת ידע ביצירה היהודית לדורותיה דינהלוין דינהלוין 2017 אלאור במרץ ש״ח 88 חיר מומלץ יש סיכוי לשינוי? ריח גן עדן כך היה אושוויץ טבת תשע"ח 56