אתרוג | טבת תשעח | ינואר 2018 | גליון 79

לשתוק עליהם "המצפון האנושי מעולם לא נאנס, הושפל ועוות כמו במחנות הריכוז". תיעוד השואה, כך כתב פרימו לוי, הוא שליחות "כדי שדבר דומה לא יקרה שוב לעולם. וזו גם התכלית שאליה שואפים ספריי”. הנהגה, חברה ותרבות, עורך שאול רגב, עמ' 224 הוצאת אוניברסיטת בר אילן הספר ראה אור בסדרת קהילה ומורשת של הוצאת אוניברסיטת בר אילן. זהו קובץ מאמרים על יהודי איראן משלהי ימי הביניים שם ועד עלייתם לישראל, המבוסס על הרצאות שהושמעו בכינוס הבינלאומי "יהודי איראן: זהות ומורשת" שהתקיים באוניברסיטת בר אילן. לקובץ ארבעה מדורים, שלושה מהם מחקריים מובהקים: א. הנהגה, חברה, קהילה. ב. לשון וספרות. ג. אמנות. ד. עדּות. במדור הראשון מאמרו של פרופ' דוד ירושלמי, הדן בעמדות ותגובות . מאמרו 19- רבנים וראשי הקהל באיראן כלפי השפעה מערבית במאה ה של ד"ר יצחק מועלם דן במדיניותה ובפעילותה של ממשלת ישראל למען יהודי איראן ערב עליית חומייני לשלטון ולאחריה. מאמרו של פרופ' שאול רגב עוסק בקשרים שבין יהודי פרס ויהודי בבל. מאמרה של ד"ר אורלי רחימיאן עוסק בארגון הקהילתי של יהודי איראן בראשית התקופה הפהלווית. ד"ר מאיר ששון מאיר עוסק במסורות השונות סביב קברה של שרח בת אשר בבית הקברות היהודי שליד אספהאן. חותם מדור זה מאמרו של ד"ר דניאל צדיק העוסק בשימוש שעשו השיעים .19- וה 18- בנבואת הילד בוויכוח נגד היהדות במאות ה המדור השני עוסק בלשון וספרות. פותח את המדור מאמרו של פרופ' דן שפירא העוסק בהיבט הלשוני, בדגש על השפעת השפות התורכיות על יהודים איראנים בירושלים בתקופה העות'מאנית. ד"ר נחמה קרמר– הלינקס עוסקת בפעילותו הציונית וביצירתו של סבה, הרב מנחם שמואל הלוי, מנהיג ציוני שפעל רבות בקרב יהודי איראן ולאחר עלייתו גם בארץ ישראל. במדור השלישי שני מאמרים על אמנות: מאמרה של רות יעקבי על ארבעה תיקים עתיקים לתורה מתקופות שונות באיראן המנתח את מרכיבי האמנות שבהן, ומאמר של אורית כרמלי העוסק בציור מיניאטורות בכתבי יד פרסיים יהודיים. המדור האחרון הוא עדות וזיכרונות. פותח את המדור מאמרו של מנשה אמיר המתאר את השכונה היהודית בטהרן כפי שהכיר אותה. מאמרה של אסתר שקלים עוסק בתרבות המזון של יהודי איראן באספקלריה של היחסים בין יהודים ומוסלמים. מורים, תלמידים ורשתות חברתיות, עורכים: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, עמ' 283 , קריסטה אסטרחן, הוצאת מופ"ת הרשתות החברתיות והמדיה החברתית בכללותה יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים ("ילדי המילניום") Y שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה- . Z ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה- נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת בין מורה לתלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לנוכח הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי. פרופ' ברוך שוורץ, מומחה במדעי הלמידה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. מחקריו מתמקדים בלמידה שיתופית, בצורות שיח שונות המסייעות ללמידה ולהתפתחות, ובהשפעתן של טכנולוגיות תקשורת בשינוי אופני השיח בבית הספר ומחוצה לו. ד"ר חננאל רוזנברג, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ובמכללת הרצוג ומורה לתקשורת בתיכון אורות עציון. מחקריו עוסקים בהיבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של השימוש בטלפון הסלולרי ובשימושי מדיה חדשים בקרב בני נוער בישראל. ד"ר קריסטה אסטרחן, חוקרת מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים של למידה דרך אינטראקציה בין-אישית, ובתפקידם של ערוצי תקשורת בהקשרים אלה. עמ' 419 , איל דודסון, הוצאת יד בן צבי מסלולים של סיורי עומק 13 הספר כולל בעקבות החיים היהודיים בירושלים שבין החומות. הסיורים מזמנים מפגש עם היבטים שונים של חיי היהודים בירושלים. הם מספקים הצצה אל עולמם הרוחני והתרבותי, אל מגוון עדות והקהילות שחיו במקום, אל חיי הפרט, יהודי איראן הרובע היהודי וכל נתיבותיו חומות החינוך נפלו ברשת? המשפחה והציבור, אל הווי הקיום היומיומי, אל הקשיים שהתמודדו עמם, ואל האירועים שהסעירו את שגרם יומם. הסיורים עוקבים גם אחר התמורות והשינויים שחלו ברובע היהודי, וסוקרים תקופות של צמיחה ושגשוג לצד תקופות של נסיגה, סבל וחורבן. שנים של התיישבות יהודית בירושלים שבין החומות 750- הספר סוקר כ מן התקופה הממלוכית ועד ימינו. המידע המובא בו הוא עדכני ומבוסס על חידושי המחקר המתחדש. מדובר במדריך סיורים מעמיק, שנועד להנחות את המטייל בין סמטאות הרובע היהודי. הספר מתייחד גם בכך שהוא משלב וממזג מגוון רב של מקורות מסוגים שונים. ד"ר אייל דודסון הוא מרצה וחוקר תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית. מרצה במכללות אקדמיות, וראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל במכללת אורות ישראל באלקנה. טבת תשע"ח 57