אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

הוא הצבא". באחד השיעורים ביקש פורת מהתלמידים לצייר נעלי צבא משומשות. "הם ציירו ציור ריאליסטי והזמנתי אותם לתת פרשנות ולהוסיף רקע עם אמירה. כל אחד לקח למקום שלו. חלק התייחסו לנעליים במחנות ההשמדה, חלק לעולם הציוני, וחלק לסמל החברתי של הנעליים המרופטות כסמל עוני. אצל אחדים זה עורר את החששות מהגיוס. האמנות תמיד מעלה דברים אישיים". אהרון פז, חוזר בתשובה, מורה לתולדות האמנות, סיים לאחרונה את לימודיו בצילום בבצלאל עם תעודת הוראה באמנות. "אחת ממטרות לימודי האמנות היא להרחיב מושגים על מה שקורה היום, ולבטא את הדברים בשפה של היום. האתגר שלי כמורה הוא לסנן חומרים ולראות מה מתאים לתלמידים. יש קטעים שמדלגים עליהם. הדגש בלימוד העיוני הוא על אמנות ישראלית ויהודית. בלימודים המעשיים לומדים טכניקות שונות בציור, רישום פיסול וקצת צילום, ומדגישים גם את התהליך היצירתי העצמאי. מלמדים את התלמידים להוציא מעצמם את היצירה." המורה לפיסול אליעד לנדאו הוא יוצר באמנות ובמוסיקה, בוגר בצלאל ומתגורר ביישוב שדה בועז: "מסקרנים אותי שלושה דברים לגבי התלמידים: מה שיש להם בפנים, שזה יתבטא, וללמד להתבטא – כלומר הכלים המתאימים לביטוי. דוגמה לתהליך היצירתי הוא כשהתלמיד כותב טקסט כלשהו. הוא מזהה ומסמן אסוציאציות ויזואליות ומצייר להן סקיצות קטנות. התפקיד שלי כמורה הוא לעזור לתלמיד להוציא את מה שהוא לא צייר בסקיצות. את הדברים האלה נפתח במשך ■ השיעור". אהרון פז, מורה לתולדות האמנות עבודות של תלמידים ניסן תשע״ט 35