אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

נפתחה באולפנת להב״ה בקדומים לפני 8- שנה על ידי איילה שוורץ ומנתה כ 22- כ תלמידות. 62 תלמידות. כיום המגמה מונה מעיין סיטון, רכזת המגמה, היא בוגרת , אם לחמישה ומתגוררת 37 אמונה, בת בתפוח. בהוראת התיאטרון באולפנה היא רואה שליחות. "אנחנו מקימות פה דור של יוצרות תיאטרון שיעצבו את העשור הבא". סיטון מונה שפע של יתרונות הטמונים בלימודי תיאטרון: "התיאטרון מפתח ומפעיל את כל סוגי האינטליגנציות שיש לנו. זהו מקצוע שמאפשר לתת לתלמידות כלים להתמודד בחיים ובמצבים שונים. מעצם העובדה שכלי העבודה בתיאטרון הוא השחקן עצמו, תלמידה במגמה חייבת להביא את עצמה, על יכולותיה וחולשותיה. וזה עצמו מפתח ביטחון עצמי לצד כנות וחוויית מפגש בלתי אמצעי עם האישיות של כל תלמידה. לימוד הופעה מול אחרים מאפשר מפגש למידה חווייתי, שלא קיים במקצועות אחרים בבית הספר״. יתרון מהותי נוסף בלימודי תיאטרון שמדגישה מעיין הוא הקבוצתיות: "הפקת מחזה כבחינת בגרות היא פרויקט קבוצתי. התלמידות לומדות לעבוד בעבודת צוות ולהגיע למטרות כקבוצה". היא מבהירה שכל מורה מחליטה, בשיתוף עם בית הספר, אלו תכנים מתאימים לתלמידים שלה. "עיקר הבעיה היא התקופה הקלאסית והפוסטמודרנית. כשלימדתי את אדיפוס התקשרו אלי הורים ושאלו מדוע ללמד מיתולוגיה יוונית. הסברתי והם השתכנעו". "גם בנים יודעים לעשות תיאטרון" מגמת התיאטרון בישיבה התיכונית לבנים בקרני שומרון הוקמה לפני שנתיים. רכזת אם לשלושה, 30 המגמה, רותם רייף, בת היא בוגרת החוג לתיאטרון במכללת אמונה. "כאשר פנו אליי לבוא ללמד בישיבה תיאטרון, חששתי תחילה, ואז אמרתי לעצמי שאין סיבה שבנים לא ייהנו מתיאטרון, שהוא כלי של העצמה וביטחון. קיבלתי את התפקיד בתמיכת הרבנים וגיליתי די מהר שבנים יכולים ליצור דברים מדהימים, הם מוכשרים, יצירתיים, עם עולם מלא ורחב של תוכן ועומק. גיליתי שאפשר לעשות תיאטרון במסגרת ההלכה. כמובן צריך לעשות זאת בדרך הנכונה. לשמור על גבולות ברורים. התכנים מאוד מבוקרים, גם מבחינת המחזות וגם מבחינת הביצוע. "ישיבה היא עולם שיש בו למידה ותלמוד, ואילו המגמה מתייחסת לעולם שמדבר על נפש, על עולם הצרכים האישיים היצירתיים. הדבר מצריך התמודדות בלתי פוסקת על גבולות וגם על דעות קדומות שיש על משחק ותיאטרון. למשל, זו משימה לא פשוטה לבחור הצגות שאפשר ללכת אליהן עם התלמידים. זה מצריך כל פעם חשיבה מחודשת ומבוקרת, וקשה מאוד למצוא הצגות איכותיות מספיק, צנועות, בעלות מוסר ותוכן. "מרגש לראות איך התלמידים של המגמה לומדים לדבר בשפה אחרת, לתקשר ולמצוא מכנים משותפים עם העולם שמחוץ לישיבה. בעולם בו כל התקשורת שלנו הפכה לטכנית ודרך מסכים, מדהים לראות את הנוער שלנו מביט אל תוך עצמו, יוצר חיבור ועומק, ותקשורת אחרת עם האחר. התלמידים לומדים לגלות את עצמם, לרכוש חוויות, להתפתח, ולרכוש ביטחון עצמי, עמידה מול קהל וביטוי עצמי". הרב קובי בר-און מנהל הישיבה: "התיאטרון יוצר אפיקי ביטוי שאין במגמות אחרות. הבנים מפתחים יכולות דיבור ותקשורת, הם לומדים לעמוד ולהציג את דבריהם מול קהל, ובד בבד עוברים תהליך של הסתכלות פנימה". הרב מציין שהתיאטרון מפגיש את תלמידיו עם פן אחר בתרבות הישראלית. "התיאטרון מעלה סוגיות מהמציאות הישראלית, שלא תמיד הם נפגשים איתן בחיי היומיום. אבל אי אפשר לברוח מהתרבות בה אתה חי, מעיין סיטון, רכזת המגמה באולפנית להבה בקדומים: "התיאטרון מפתח ומפעיל את כל סוגי האינטליגנציות שיש לנו. המקצוע מאפשר לתת לתלמידות כלים להתמודדות עם מצבים שונים. מעצם העובדה שכלי העבודה בתיאטרון הוא השחקן עצמו, התלמידה חייבת להביא את עצמה, על יכולותיה וחולשותיה. וזה עצמו מפתח ביטחון עצמי לצד כנות וחוויית מפגש בלתי אמצעית עם האישיות של כל תלמידה" מעיין סיטון, רכזת מגמת תיאטרון באולפנת להבה בקדומים רותם רייף, רכזת מגמת תיאטרון בישיבה תיכונית לבנים בקרני שומרון ניסן תשע"ט 42