אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

מאבק ההישרדות של קהילה יהודית בביתשאן ד"ר ראובן גפני, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, חשף 200- לאחרונה סיפור על קהילה יהודית בעיר בית שאן שמנתה בתקופת המנדט כ איש, וניהלה מאבק הישרדות מול שכנים ערבים עוינים ומוסדות לאומיים אדישים צילמה: מרים צחי | כתב: אבינדב ויתקון ד "ר ראובן גפני, חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, מתגורר עם משפחתו במושב שדמות מחולה שבבקעת הירדן. ד"ר גפני נולד וגדל בירושלים, למד בישיבת הר עציון במסגרת ההסדר, ולאחר מכן עשה דוקטורט בתולדות עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטה העברית. 16 במקביל ללימודיו האקדמאיים, עבד )2016-2000( שנים כמדריך ביד בן צבי וביצע מחקרים בתולדות ארץ ישראל. סיפורה של הקהילה היהודית בבית שאן הוא חלק ממחקר מקיף על ההתיישבות היהודית בערים הערביות בארץ ישראל בתקופת המנדט. גפני פרסם את הסיפור לפני כשנה בספרו "נקודה עברית בבית שאן: קהילה יהודית בעיר ערבית בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט", וכעת הוא שוקד על חקר ההיסטוריה של שאר הקהילות היהודיות בערים הערביות באותה העת: יריחו, עזה, נצרת, צמח (סמח), שכם וחברון. יהודים פשוטים מכורדיסטן ומהמגרב "רבים לא מודעים לכך שעד תרפ"ט, ואפילו של 30- עד המרד הערבי באמצע שנות ה המאה הקודמת, התקיימו קהילות יהודיות מרתקות בערים ערביות שקהילת בית שאן הייתה אחת מהן", אומר גפני. "הקהילה הייתה ציונית ואנשיה יהודים מסורתיים ופשוטים, עובדי אדמה מכורדיסטן ופועלי דחק מהמגרב. מול ההתיישבות הקיבוצית בעמק הירדן ובעמק בית שאן, לקהילת בית שאן לא היה סיכוי לקבל יחס טוב מהמוסדות. כבר אז, בימי טרום המדינה לא התעניינו בבית שאן", הוא אומר בצער, ומצטט את משה שרת שאמר במפורש לבן , "אני 1936- גוריון עם פרוץ המרד הערבי ב לא מתכוון להיאבק על בית שאן אלא על סביבתה". אוצר היסטורי "לצערי תושבי בית שאן עצמם עוד לא מודעים מספיק להיסטוריה הנפלאה ולאוצר ההיסטורי שיש להם בעיר", אומר גפני, "אפשר להפוך את המקום הזה לחגיגה ציונית ויהודית, הרבה מעבר לעיר הרומאית שכולם באים לבקר בה, תוך שהם מדלגים על בית שאן עצמה". בתקופת המנדט הייתה בית שאן העיר המרכזית בכל אזור מזרח עמק יזרעאל ועמק המעיינות, יושבת על ציר מרכזי של רכבת העמק שעברה מחיפה לדמשק בני אדם 5,000- דרך בית שאן. בעיר חיו כ החלו להתיישב בה 19- ובסוף המאה ה יהודים, בהם סוחרים אשכנזים ומוגרבים, אבל עיקר הקהילה הייתה יהודים כורדים שהגיעו מטבריה. "לקהילה היהודית היה נציג בעירייה (אחד מחמשת חברי המועצה - מעבר לחלקה היחסי באוכלוסייה), והיחסים עם הערבים בית הכנסת האשכנזי בבית שאן ניסן תשע"ט 46