אתרוג | ניסן תשעט | אפריל 2019 | גליון 83

עד לתרפ"ט היו סבירים. בעיר פעלה מרפאה של הדסה, בית ספר מטעם המוסדות הלאומיים, 'מוכתר' יהודי, פעילות של קק"ל ועוד. רב לא היה לקהילה, ומספר שוחטים ששלחה תנועת 'המזרחי' ניהלו את חיי הדת בעיר. בביתו של אחד מעשירי העיר פעל בית הכנסת של הקהילה", אומר גפני ומציין, כיצד לאות הזדהות ציונית היא שינתה את שמה מ"קהילה יהודית" ל"קהילה עברית". פער בין המורים לקהילה הקהילה של בית שאן הייתה ענייה מאוד, וכסף לא הגיע. המוסדות הלאומיים שלחו אמנם מורים חילונים כדי להקים בית ספר עברי, אבל משכורות המורים הללו לא קיבלו. ההורים העדיפו לשלוח את התלמידים לבית הספר הערבי שהיה בחינם ולא לבית ספר עברי שעלה כסף. "הפער בין המורים לקהילה היה עדתי, פסיכולוגי, כלכלי וחברתי", מספר גפני, "ואם לא די בכך, המוסדות עצמם שכחו את בית הספר ולא השקיעו בו דבר. המורים היו במשבר: הם ראו סביבם חבל ארץ משגשג שהמוסדות משקיעים בו כסף רב: בבית אלפא, חפציבה וכו', בעוד בבית שאן ישנה נפשות שלא רואה גרוש 200 קהילה של מהמוסדות". המוסדות לא עזרו דוגמה נוגעת ללב להזנחה של הקהילה משתקפת במכתבו של השו"ב (שוחט ובודק) יעקב עובדיה לוועד הפועל של התאחדות העולמית של היהודים הספרדים, בשנת תרפ"ח: "הבטחתם לנו תיכף אחרי הקונגרס להודיענו תשובה בענין השתדלותנו בנוגע התיישבותנו על הקרקע... עד עכשיו לא קבלנו ממכם שום דבר. אנחנו פנינו אליכם יען... חוץ מאחינו הספרדים אין אף אחד שיתעניין בנו ברצינות, יתייחס לשאיפותינו. אין, אין אנו רוצים להתעסק בשום דבר (כלומר אחר מלבד עבודת האדמה, א.ו) ובאנו לא"י על מנת לחיות בה כעובדי אדמה הרי גם בארם נהרים היינו עובדי אדמה... הנני פונה משפחות.. 22 אליכם בשם הסתדרות הספרדים צריכה לעמוד על המשמר ולא לתת לחברי העדה הזאת להתנוון ולתת להם אפשרות של יצירה לאומית. לתשובתכם אנו מחכים..." לאחר מאורעות תרפ"ט נאלצה הקהילה לעזוב, למרבה המזל ללא הרוגים יהודים. חלקם שבו לעיר לאחר חצי שנה, אך פונו אחרוני היהודים בשל הטרור 1936- ב הערבי המתגבר והחשש לחייהם. "אני מאמין שבית שאן היא עיר נהדרת במקום נפלא ואסטרטגי, יש לה פוטנציאל, סיפור יפהפה ואתרים מקסימים, היא רק צריכה לצאת מחוסר המודעות לעצמה ולהאמין שהיא מקום נהדר", אומר גפני שמחקרו על בית שאן מצטרף "מול ההתיישבות הקיבוצית בעמק הירדן ובעמק בית שאן, לקהילת בית שאן לא היה סיכוי לקבל יחס טוב מהמוסדות. כבר אז, בימי טרום המדינה לא התעניינו בבית שאן. משה שרת אמר במפורש לבן גוריון עם , 'אני לא מתכוון 1936- פרוץ המרד הערבי ב להיאבק על בית שאן אלא על סביבתה'" ד"ר ראובן גפני, על רקע בניין הסאריה מהתקופה העות'מאנית ניסן תשע״ט 47