אתרוג | תמוז תשע"ט | יולי 2019 | גליון 84

נעשה שילוב של הלימוד המעשי בלימוד העיוני והתלמידים מקבלים הכשרה להיות עוזר מדריך בים. בכיתות י'-י"ב לומדים יחידות. 5 לקראת בגרות ימית בהיקף של בבחינות המעשיות נבחנים בנושאים כמו ניווט בים, התמצאות במכשור של הסירה ועוד. הבונוס במגמה זו הוא האפשרות לקבל רישיון סקיפר. תלמידים שלא לומדים לבגרות במגמה ימית, יכולים לבחור במגמת פיזיקה, כימיה או ביולוגיה, אבל כל תלמידי החטיבה חייבים להקדיש יום בשבוע לים. חינוך לחסד בדוגמה אישית , מתגורר עם אשתו אפרת, 47 בן ברוך, בן רופאת משפחה ושבעת ילדיהם בישוב חוות יאיר בשומרון. לאחרונה הוסיפו בני הזוג למשפחתם ילד אמנה. לפני שלוש שנים החליט בן ברוך, בהסכמת בני משפחתו, לתרום כליה. "אני גאה בזה לא פחות מאשר במה שאני עושה פה בבית הספר, אני רואה בזה אקט חינוכי". ההחלטה התקבלה אצלו לאחר שקרא מודעה בעיתון שמחפשים תורמי כליה. "שאלתי את אשתי איך זה שמבקשים תרומת כליה בעיתון, כי חשבתי שתרומות איברים מגיעות מאנשים שסיימו את תפקידם בעולם הזה. אשתי אמרה שכבר עשרות שנים יש תרומות כליה מאנשים חיים. "נודע לי על עמותה שהוקמה על ידי הרב ישעיהו הבר ופניתי אליה. הם שידכו אותי למרכז ההשתלות. עברתי תהליך של בדיקה בריאותית ונפשית במשך שנה. כשנמצא נתרם מתאים נכנסתי לבית החולים. ליד המיטה שלי שכב הנתרם שלא הכרתי אותו קודם. אחרי שלושה ימים הייתי מחוץ לבית החולים וברוך השם יש בן אדם ששבע שנים היה על סף פרידה מהעולם הזה, מאשתו ומשלושת ילדיו, ועכשיו הוא יכול לשתות מים וקפה ולחזור לעבודה". כעבור זמן, לבקשת הנתרם, נערכה ביניהם היכרות. "מאז בכל יום שישי אני מקבל ממנו טלפון וזה עושה לי את החיים. במקרה הוא איש דתי, למרות שכאשר החלטתי לתרום את הכליה רציתי לתרום לאדם שונה ממני בתכלית. הנתרם הוא לא מתנחל כמוני, ואני אפילו לא בטוח שהוא מהמפלגה שלי". אמרת שזה אקט חינוכי, למה התכוונת? "אני חושב שלדבר על להיות טוב זה לא מספיק. אתה יכול לעשות שיעורי חינוך ולהגיד כמה חשוב דבר זה או אחר, אבל כדי לחנך לדברים טובים לא מספיק לדבר, צריך לעשות. עברתי בין הכיתות לשיחות אישיות עם תלמידיי וסיפרתי להם על התרומה. הציפייה שלי היא שהם יעשו טוב. לא שיתרמו כליה, אלא שילמדו לעשות טוב. התלמידים מקשיבים. מפנימים. תלמידים בוגרים יותר נכנסים מדי פעם ואומרים המנהל 'אתה תותח הצלת בן אדם'". בן ברוך נולד בקנדה כאשר הוריו שהו שם בשליחות חינוכית. כשהיה בן שבע שבה המשפחה לארץ לכפר הרוא"ה. אביו שימש שם כר"מ, ואחר כך בישיבת נחלים. הוא בוגר מרכז הרב, שירת בצבא בשריון והשתחרר כמ"פ, סיים תואר ראשון בחינוך במכללת ליפשיץ ותואר שני בלימודי ארץ ישראל בבר אילן. במקביל סיים לימודי משפטים בבר אילן ושימש זמן קצר כעורך דין. "הבנתי שאני איש חינוך ועזבתי את המקצוע". כולם באותה כיתה רב בית הספר, הרב אמיתי בן פזי, מאפיין את אחי"ה כ"בית ספר דתי שקולט את כל מי שרוצה לבוא בשעריו, גם אם אורח החיים במשפחתו אינו דתי. יש לנו תלמידים שהאבא שלהם רב אבל עומס הלימודי הדתי בישיבות קשה להם והם בחרו לבוא אלינו, יש תלמידים שבאים מבתים מסורתיים ויש תלמידים שאחרי שעות בית הספר מורידים מנהל בית הספר, אריאל בן ברוך: "כדי לחנך לדברים טובים לא מספיק לדבר, צריך לעשות. עברתי בין הכיתות וסיפרתי לתלמידיי על התרומה. אני לא מצפה שהם יתרמו כליה, אלא שילמדו לעשות טוב. התלמידים מקשיבים. מפנימים. הבוגרים יותר נכנסים מדי פעם ואומרים 'המנהל אתה תותח הצלת בן אדם'" תמוז תשע״ט 7