אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

מאיתנו. אם חס וחלילה הם ירגישו שהם לא שייכים או לא רצויים, הם יחקו דמויות שליליות של שחורים מאמריקה”. רותי אנטוהון ויוסי טורצקי שנה 33 רותי אנטוהון אדיסו נולדה לפני בכפר קטן בגונדר שבאתיופיה. סבה, אורג בדים, כשהיה מקבל עבודה לידיו תמיד הקפיד לומר שהוא לא בטוח שיסיים את העבודה, כי אולי הוא יהיה כבר בדרך לירושלים. בפתח ביתו היה תיק ארוז מוכן לדרך הארוכה לירושלים. כשהייתה רותי בת שש, התקבלה הבשורה שאפשר לצאת למסע לארץ ישראל. סבה, שהיה מעל תשעים, התעקש לצאת למסע הקשה באמרו כי הוא מעדיף למות בדרך לירושלים. הוא אכן לא שרד את המסע, מבני משפחתו. 40- ונפטר בדרך, כמו עוד כ רותי, הוריה וששת אחיה, הגיעו ארצה במבצע שלמה ונקלטו 1991 בשנת במרכז הקליטה ‘מעגלים’. אחר כך עברו לקריית מלאכי, רותי למדה בבית הספר היסודי נצח ישראל, ואחריו באולפנת אמי”ת בקרית מלאכי והוכשרה להוראה במכללת אורות באלקנה. את ההתערות בחברה הישראלית היא זוקפת לזכות בני עקיבא. את שנת השירות הראשונה שלה עשתה כקומונרית בני עקיבא בלוד, שם הכירה את יוסי שחיפש מקום להתנדב בו במקביל ללימודיו בישיבת ההסדר, וכן הדריך את חבריא ב’. יוסי נולד לפני שנה לעולים חדשים מבריטניה. הוא 35 גדל בישוב חשמונאים, למד בישיבת בני עקיבא ‘נר תמיד’ בחשמונאים, שירת בחיל חינוך ונוער, שם במסגרת תפקידו הפיק וביים סרטים. הוא היה רכז נוער בטלמון, למד לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה – מדעי החברה והרוח, ומסיים כיום תואר שני במכללת הרצוג – ניהול ■ מערכות תוכן. רותי ויוסי בפתח ביתם בכפר רעים, על הקיר תמונת חמשת ילדיהם רותי: “הכנסנו בהצגה ‘עולים לירושלים’ הרבה מהחוויות שלי, ומשולבים בה פריטים ובגדים אתיופיים מסורתיים. אני רואה בהצגה ובשיחה על הזוגיות שליחות חשובה, גם של קירוב לבבות, וגם של הפצת מידע על יהדות אתיופיה. יש בורות עצומה בנושא, ורוב החומר הקיים הוא אקדמי” חשון תש״ף 17