אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

“ציטטתי את פרופ’ פנינה קליין, זוכת פרס ישראל על מחקריה בגיל הרך שלפיהם ‘קשר של אהבה לילד פותח למעשה את השער מבחינת הכנת תנאים מתאימים לפיתוח שכלי של הילד, אך מה שיעבור דרך אותו שער, לא נקבע על ידי אהבה בלבד’. “המבוגר המשמעותי שיפגוש הילד, הוא זה שיקבע את גורלו בסופו של דבר. חינוך וטיפול שלובים זה בזה. המטפלת שמאכילה את הילד ודואגת לסדר ולניקיון היא דמות חינוכית שהילד נושא אליה את עיניו, לומד ממנה, מצפה לתגובתה ומושפע ממנה. בשלבים המוקדמים האלה, גם להחליף טיטול זה מעשה חינוכי שתורם לבנות ילד ולטפח את אישיותו”. צורך בשיפור השכר ותנאי העבודה בוגרת המחזור הראשון במסלול לתואר ראשון למנהלות מעון במכללת אפרתה, תלמידתה של יערה, ליאת גלנץ, היא אם לחמישה, מתגוררת בטירת יהודה, ניהלה בעבר מעון במושב חמד: “בתחילת דרכי כמנהלת מעון לא היו דרישות גבוהות לתפקיד. רק קורסים בסיסיים מטעם משרד התמ”ת. עם הזמן הדרישות הוחמרו וכל מנהלת מעון חדשה שהתקבלה לעבודה, נדרשה להיות בעלת תואר ראשון. בעיניי זהו ביטוי ליחס של הערכה למקצוע”. הלימודים במסלול הרחיבו לדברי ליאת את תפישת המקצוע: "במסגרת התוכנית למדנו פסיכולוגיה התפתחותית של הילד ועל חשיבות המשחק. אחת לשבוע נפגשנו עם מנהלות מעון עמיתות, והייתה לנו אפשרות ללמוד זו מזו, ולהתייעץ עם מרצים, שחשפו אותנו לידע מקצועי על ילדים בסיכון. קיבלנו רקע והבנה מעמיקה למה שאנחנו עושות בפועל, ופיתחנו ראיה מעמיקה על הילד, רצונותיו, שאיפותיו ומקומו בעולם". הלימודים במסלול דירבנו את ליאת להמשיך לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת תלפיות. היא סבורה כי כדי לחולל את השינוי המקווה בחינוך לגיל הרך, צריך להצטרף לתהליך האקדמיזציה של התחום גם שיפור התנאים והשכר של צוותי המעונות, של המנהלות ושל המטפלות: “ההשכלה והתמקצעות מחזקים את התפישה שהמעון הוא מוסד חינוכי, אבל השכר אינו משקף את זה. מנהלת מעון שקלים. 9,000 – 6,500 משתכרת כיום בין אני תקווה כי העלאת המודעות לחינוך בגיל הרך תביא להכרה בצורך בשיפור תנאי ההעסקה”. מטפלות הפכו לסייעות 4,000 הקימה יערה את ״הקואליציה 2015 בשנת ), הפועלת להקמת 3 עד 0 לגיל הרך״ (מגיל מעונות יום איכותיים בפיקוח המדינה. יערה: “איך זה יכול להיות שמבחינת היחס של המדינה ילד נכנס למערכת החינוך רק בגיל שלוש?" הקואליציה מורכבת מגורמי עניין שאיכפת להם מכל המגזרים: הורים, מטפלות ומנהלות מעון, אנשי שטח ואקדמיה, וארגונים כמו המועצה לשלום הילד, ארגון ״בטרם״ לבטיחות ילדים, והעמותה לילד בגיל הרך. רפורמת הסייעת השנייה בגני ילדים לגילאי שהחלה בשנת הלימודים התשע"ו 6-3 ) הייתה תמריץ להקמת הקואליציה. 2015( הרפורמה שיפרה את גני הילדים בגילאים אלה והביאה להוספת סייעת לגני ילדים ילדים. אלא 30 שבהם מעל שמעצבי הרפורמה לא צפו את מה יערה שילה, ראש המסלול לתואר ראשון למנהלות מעונות במכללת אפרתה חשון תש״ף 19