אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

הבת הבכורה של שורנשטיין, שהיה דמות מיוחדת. הוא 1869 נולד בצ’כיה בשנת , שנים אחדות 1949- ונפטר ב לפני שנולדתי. מילדותו אהב בעלי חיים וסיפרו שידע לדבר בשפת הציפורים והחיות. הוא הוסמך לרבנות בצ’כיה והגיע לקופנהגן בעקבות משבר בקהילה בנושא הגיור. “בקהילה היהודית בקופנהגן היו באותה תקופה בקשות גיור רבות, אבל רב הקהילה, הרב לוינשטיין שהיה חרדי, דחה אותן. הקהילה רצתה לפטר אותו אבל כיוון שהייתה כבולה אליו בחוזה לכל החיים, הביאה את הרב שורנשטיין שגישתו לגיור לא הייתה מחמירה והעסיקה אותו לצידו של הרב לוינשטיין. “סיפרו שבאחד הימים כשהרב לוינשטיין הגיע לתפילה סילקו מבית הכנסת את הכיסא המיוחד עליו נהג לשבת כדי לסמן לו את הדרך החוצה. הוא עמד במשך כל התפילה וזה היה הסוף. לימים השתתפתי בכינוס שנושאו היה סובלנות ופיוס והשתתף גם הנין של הרב לוינשטיין, הרב פנחס גולדשמיט, ראש ועידת הרבנים של אירופה. סיפרתי לבאי הכינוס את הסיפור על הסבים שלנו. כמחווה סמלית הגשתי לרב גולדשמיט את הכיסא היפה ביותר שהיה במקום”. כנרית ושמה האנסי המסורת המשפחתית מספרת שבחדר העבודה של הרב שורנשטיין בקופנהגן הייתה כנרית בשם האנסי שידעה לצייץ את שיר המעלות ועוד שירים אחרים. סיפרו גם שבערב שבת הכנרית נהגה להתעופף מראש לראש בזמן הארוחה, ולבסוף הייתה נוחתת על ראשו של שורנשטיין להנאת המסובים. בזמן מלחמת העולם הראשונה עזר הרב שורנשטיין לפליטים הרבים שהגיעו ממזרח אירופה, אך ראשי הקהילה התנגדו למעשיו .1919- ופיטרו אותו ב הרב, שהיה ציוני נלהב, ביקש לעלות לארץ אך נאלץ להישאר בקופנהגן כדי לסעוד את אשתו. לשורנשטיין היו שלוש בנות ובן, כולם היו ציונים. הרב מלכיאור: “אבי בנימין, נכדו של הרב, גדל בדנמרק. במלחמת העצמאות הגיע לארץ כדי להתנדב למח”ל ומיד גויס. סבו, הרב שורנשטיין, כתב מכתב אישי לבן גוריון ונזף בו על כך ששולחים נכד למלחמה לפני שנותנים לו לראות את סבו”. אחרי פיטוריו עבר הרב שורנשטיין לדרזדן, עיר מגוריה של אחת מבנותיו, ולאחר מות אשתו עלה לארץ עם כלובי הציפורים, התיישב בתל אביב וחי בה את רוב ימיו לבד. רק בשנתו האחרונה עבר לגור עם בתו ברמתיים. הילדים הוקסמו עוד בדרכו לארץ החליט הרב שורנשטיין שלא יכהן בארץ כרב “כי יש מספיק רבנים בפלשתינא”. שליחותו הייתה ללמד את היהודים לאהוב בעלי חיים. הרב מיכאל מלכיאור נינו של הרב ד”ר מרדכי שורנשטיין, על רקע גן העיר (צילום: רון כצנלסון) הרב מיכאל מלכיאור, נינו של הרב ד”ר שורנשטיין: הסבא רבא שלי הוסמך לרבנות בצ’כיה ונקרא לעמוד בראש קהילת קופנהגן בשל משבר שפקד את הקהילה היהודית שם. בקשות רבות לגיור נדחו על ידי מי שעמד אז בראשה, הרב לוינשטיין שהיה חרדי. הקהילה לא יכלה לפטרו בשל חוזה לכל החיים, ולפיכך החליטה להציב לצדו את הרב שורנשטיין שגישתו לגיור לא הייתה מחמירה” חשון תש״ף 31