אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

Zoo עבודות מתוך התערוכה תל אביב, שהוצגה בבניין העירייה הישן המשפחתית על השתלשלות העניינים. “הרב חלק על התפיסה של הווטרינר כיצד יש לנהוג בחיות. הוא האמין שהן צריכות חופש ולא להיות כלואות בכלובים כל הזמן. השיא היה כשהלביאה הייתה בהיריון. הרב אמר שהיא צריכה להסתובב והווטרינר אמר לכלוא אותה בכלוב. כשהגורים נולדו מתים הרב רתח. הוא הבין את החיות, רצה שיטפלו בהן היטב, הסתכסך עם הווטרינר והרבה להתלונן. “לעירייה נמאס, והיא החליטה להעביר את הסכסוך לבוררות והפסיקה לשלם לרב שורנשטיין את שכרו. הוא התפרנס זמן מה ממכירת חיות מחמד, אך העירייה אסרה עליו לעשות זאת. הרב הגיע עד פת לחם ולקח מקופת גן החיות חמש לירות על חשבון שכרו. העיריה התלוננה והרב הועמד לדין”. בפסק הדין קבע השופט שניאור זלמן חשין כי שורנשטיין היה רשאי לקבל את הכסף מגן החיות, אך לא היה רשאי ליטול אותו מהקופה. הוא כתב שהוא מתבייש בהתנהגות העירייה, אבל הרשיע את הרב והטיל עליו קנס סמלי. נחתם 1941 ביוני בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם לפיו שורנשטיין התחייב לא למכור חיות וציפורים מגן החיות, ובתמורה יקבל קצבה חודשית. כמו כן ניתנה לו ולמשפחתו זכות כניסה חופשית לגן החיות לכל ימי חייהם. “אני 1969 עצמי ניצלתי את הכניסה הזו בשנת 15 בביקור הראשון שלי בארץ. הייתי בן ונכנסתי חינם”, מספר הרב מלכיאור. חשון תש״ף 34