אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

ה גניזה הקהירית היא אוסף ענק של כתבי יד, מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגיטין ועוד, שנשמרו במשך מאות שנים בגניזה של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. בית הכנסת הוקם לפני תחילת האסלאם במאה השביעית והגניזה שלו שהייתה בעליית הגג, הכילה מאות אלפי כתבי יד המפוזרים היום בספריות רבות בעולם. כשהחוקר היהודי 19- רק בסוף המאה ה שניאור זלמן שכטר מאוניברסיטת קיימברידג’ זחל אל תוך עליית הגג, התחוורו היקפה העצום וחשיבותה. בדורנו, גדול חוקרי הגניזה הוא חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע”ט, פרופ’ מרדכי עקיבא פרידמן. מרדכי עקיבא פרידמן נולד בפילדלפיה למשפחה מסורתית. במקביל ללימודיו בבית הספר הממלכתי, למד בתלמוד תורה ונחשף למקורות היהדות. את התואר הראשון עשה באוניברסיטת פנסילבניה במדעי היהדות והאסלאם. במקביל השלים תעודת הוראה ותואר ראשון בעברית במכללת גרץ. עם סיום לימודיו עבר לבית המדרש לרבנים בניו יורק, שם פגש את אשתו מרים שלמדה במכללה להוראת העברית המסונפת לבית המדרש. לאחר השלמת לימודיו בבית המדרש לרבנים השתקעו בני הזוג בפילדלפיה, שם סיים פרידמן את התואר השלישי באוניברסיטת פנסילבניה. הקשר לישראל, שראשיתו בטיול של תנועת נוער, הביא בסופו של דבר לעליית , שלושה 1973 בני המשפחה לארץ בשנת חודשים לפני מלחמת יום כיפור. “בשנת בסיום לימודי התיכון, ביקרתי בארץ 1958 ). בשנה USY במסגרת תנועת נוער ( השלישית מתוך ארבע שנות לימודי התואר הראשון למדתי באוניברסיטה העברית, לימודי היהדות והאסלאם. לפני שעלינו לארץ שימשתי כמרצה לתלמוד באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי. חבריי שם חשבו שאחזור לקליפורניה בעקבות המלחמה, ואולם היא רק חיזקה אותנו בהחלטה להכות שורשים בארץ”. קול האישה בכתובה את הישגיו כחוקר זוקף פרופ’ פרידמן לזכות מוריו. “רבותיי המובהקים היו החוקרים החשובים ביותר במדעי היהדות והאסלאם, סודותהגניזה הקהיריתשחשף חתן פרס ישראל “המסורת של הנישואין בארץ ישראל הייתה שוויונית יותר מזו שהייתה נהוגה בבבל, והיא יכולה לשמש תקדים בהלכה לגישות כאלה היום”, אומר פרופ’ מרדכי עקיבא פרידמן, מגדולי חוקרי הגניזה הקהירית כיום, חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע”ט דגם של הגניזה הקהירית (צילום: באדיבות בית התפוצות) צילם: רפי קוץ | כתבה: אפרת אור חשון תש״ף 36