אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

(אתקכ”ז 1215/6 את השנה, היא שנת לשטרות). התובנה הזו הולידה את הספר ״הרמב”ם המשיח מתימן והשמד״. הספר מציג את הרמב”ם כמדריך רוחני של יהודי תימן במשבר ועוסק בגזרות השמד שהיו שם, במשיחיות ובמשיחי השקר שהופיעו בתימן ובארצות אחרות ושנמצא תיעוד עליהם בגניזה ובמקורות אחרים”. ספר הודו: דמויות רבות עוצמה של סוחרים יהודים פרופסור פרידמן כתב מחקרים רבים, ביניהם “ספר הודו” שמורו פרופסור דב גויטיין התחיל בכתיבתו, ולפני פטירתו בשנת ביקש מפרידמן להמשיך. גויטיין אסף 1985 מקטעי גניזה מכתבים, חשבונות והסכמים, העוסקים בסחר של יהודים בין ארצות הים התיכון להודו ולמזרח הרחוק בעיקר במאה . התברר כי החברה היהודית הים 12- ה תיכונית סחרה עם הודו ועם המזרח הרחוק וייבאה תבלינים וסחורות מזרחיות אחרות דרך הים האדום והאוקיינוס ההודי. תימן מצטיירת בתעודות הגניזה כתחנת ביניים חשובה. יהודי תימן באותה תקופה היו עשירים ויהודי מצרים נהגו לפנות אליהם בבקשת תרומות. “ספר הודו” הוא למעשה סדרת ספרים, כל סוחר מסוחרי הודו הגדולים זכה לכרך אחד או לשני כרכים. גויטיין ז”ל ופרידמן הם מחבריהם של חמישה כרכים. פרידמן ). הספר 2007-13( לבדו חיבר רק כרך אחד הראשון עוסק ביוסף לבדי, סוחר מתוניסיה . הספר השני 11- שפעל בסוף המאה ה המוקדש למצ’מון נגיד תימן עוסק בתימן כתחנת ביניים בסחר הודו. עניינו של הספר השלישי הוא אברהם אבן יג’ו ומשפחתו. אבן יג’ו היה סוחר מצפון אפריקה שהגיע שנה, 18 למצרים ומשם להודו. הוא חי שם קנה שפחה הודית ושחרר אותה. בשחרורה היה משום גיור. הוא נשא אותה לאישה ושב למצרים. צאצאיו היו חכמים ובעלי ברית של הרמב”ם ומשפחתו. הספר הרביעי מוקדש לסוחר המצרי חלפון הלוי בר נתנאל. הוא היה סוג של נוסע מתמיד והגיע כמעט לכל המקומות הידועים בעולם (במזרח) בזמן ההוא, מספרד ועד הודו. בספרד הוא הכיר את יהודה הלוי והיה בין בני חוגו. שרידי הארכיון של חלפון שנמצאו בגניזה הם מן המקורות החשובים על חיי יהודה הלוי. על פיהם, למשל, אפשר לקבוע את השנה בה .1139 כתב יהודה הלוי את הכוזרי, היא שנת פרופ’ פרידמן: “את קטעי הגניזה אפשר לדמות לעצמות היבשות בחזון יחזקאל. העבר קם לתחייה בהווה. הקטעים מספרים סיפורי חיים, והחוקר הוא שצריך להקים אותם על רגליהם ולדובב אותם. כתבי היד אף פעם לא באים בצורתם המלאה. קשה לפענח אותם, כי הם לוקים בחסר, לשונם, לרוב בערבית יהודית, סתומה וחמקמקה וכתבם מטושטש. יש הרבה קטעים שלא שרדו והחוקר מרכיב חתיכה לחתיכה, כמו בעבודת פאזל, עד שיש לו תמונה כמעט מלאה וסיפור”. כוח להמשיך בעקבות ממצאי הגניזה כתב פרידמן מילון לערבית יהודית (תשע”ו) המבוסס על קטעים מספר הודו וקטעי גניזה אחרים: “הערבית היהודית לא תמיד אחידה. יש לה אוצר מילים מיוחד ודקדוק מיוחד. זו הייתה חברה שאנשיה נסעו הרבה והיגרו ממקום למקום, בדרך נוצרו ניבים ומילים התערבבו”. בגניזה נשמרו חומרים הלכתיים השופכים אור על התפתחות ההלכה ומקורות התלמוד. פרידמן, העוסק גם בחקר התלמוד וספרות חז”ל, חוקר חומרים אלה. כך למשל, הוא מביא פירוש חדש לביטוי “השני מתקיע” שבמסכת ראש השנה פרק ד, משנה ז. “מניתוח המקורות עולה שהיה מנהג בבית הכנסת שאחרי שבעל המוסף (הוא “השני”) תקע בשופר, כל המתפללים היו לוקחים את השופרות שלהם ותוקעים אחריו. זה מקור הביטוי ‘השני מתקיע’, כי החזן למוסף היה גורם לכל המתפללים לתקוע בשופרותיהם”. במהלך השנים זכה פרופ’ פרידמן בפרסים רבים, ולדבריו הזכייה בפרס ישראל מעודדת אותו להמשיך: “אני חייב לחקור כי אש המחקר בוערת בעצמות החוקר. ההכרה ■ שבפרס נותנת לי כוח להמשיך”. “אפשר לדמות את קטעי הגניזה לעצמות היבשות בחזון יחזקאל. הם מספרים סיפורי חיים והחוקר צריך להקים אותם על רגליהם ולדובב אותם. קשה לפענח את כתבי היד כי הם לוקים בחסר, לשונם, לרוב בערבית יהודית, סתומה וחמקמקה וכתבם מטושטש” מספריו של פרופ’ מרדכי פרידמן ציור של ספינה שבה סחרו יהודים עם הודו והמזרח הרחוק חשון תש״ף 39