אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

“למרות הליכתו המסורבלת, הוא הלך כמו גדול. תמיד היה נקי ומסודר והופעתו הייתה מצוחצחת. הצוות חשב שהוא בן יחיד. מלכי הרגישה שתוכל לתרום להצלחתו של יוסי אם תקפיד על הופעתו הנקייה”. “יוסי היה ילד סקרן. הוא מישש כל חפץ. הוא אהב את שואב האבק שלנו. היה מפעיל אותו כדי להרגיש את זרם האוויר ומנסה לגלות איך הוא פועל. כך עשה בכל חפץ שנגע בו. מלכי ידעה שכל עוד יוסי מנסה באופן פעיל לפענח את העולם הסובב אותו, לא אבדה התקווה. היא השקיעה מאמצים גדולים לוודא שיוסי לא יוותר על מגע עם העולם”. הילד לא הקשיב להוראות כשהיה בן שלוש וחצי, המורה בבית הספר מגדלור חששה שיוסי חירש כי הוא לא נשמע להוראות. הבדיקה אישרה את החששות. ללא יכולת לתקשר יוסי פרק את תסכוליו על הסובבים אותו. קלמן: “הורים לילדים עם מוגבלויות כורעים לא פעם תחת נטל של לחצים כבדים, ולפעמים אינם מחזיקים מעמד. למרות צרכיו התובעניים של יוסי שמרנו על שלמות המשפחה, גם בזכות אהבתה האינסופית של מלכי לילדינו, ובזכות הגמישות המשותפת שגילינו. הבנו שכדי להישאר יחד עלינו לוותר על המטרות והחלומות שכל אחד הציב לעצמו, להבין שהחיים השתנו לתמיד, ולבחור בחירות חדשות”. היו שיעצו להורים להוציא את יוסי מהבית ולהעביר אותו למוסד כדי להיות הוגנים כלפי ילדיהם הבריאים. מלכי סירבה ונדרה נדר, על פי המצוטט בספרו של קלמן, שאם מצבו של יוסי יוטב “היא תקדיש את כל חייה לעזור לאימהות לילדים עם מוגבלויות שבוכות יחד אתי על ילדיהן”. לאחר שנתיים של לימודים במגדלור יוסי עבר לבית ספר יהודי לחירשים בברוקלין. פריצת דרך עם המילה שולחן לאחר מספר שנים בחו”ל המשפחה שבה לארץ. יוסי למד בבית הספר לחירשים בירושלים. שושנה וינשטוק, מורה בבית הספר שהתחרשה בגיל חמש, לימדה אותו שיעורים פרטיים בשפת הסימנים. בספר שכתב קלמן היא מצוטטת: “נבהלתי כשראיתי את יוסי בפעם הראשונה. הוא היה ילד שלא דיבר, לא הכיר את שפת הסימנים, לא ידע לאיית, וכל הזמן התרוצץ וחיפש חברה”. על פריצת הדרך היא מספרת: “ישבנו ליד השולחן אצלי בבית, ואני סימנתי לו בכף היד, באצבעותיי, את חמשת הסימנים שמסמלים את המילה ‘שולחן’. היד השנייה שלו הייתה מונחת על השולחן. ניסיתי לעשות את זה בכל השיעורים האחרונים, אבל יוסי לא הגיב. ואז, הוא חייך ופניו אורו פתאום והוא התחיל לגעת בשולחן בצורה מודגשת, ושנינו ידענו שהוא מבין שסימנתי לו את המילה ‘שולחן’. עשינו את זה פעם אחר פעם והוא חייך שוב ושוב ובכל פעם נגע בשולחן. חיים חדשים נפתחו אותיות 22 לפניו. אוכל ללמד אותו את כל האלפבית ולהעניק לו שפה”. משפחת סמואלס כולה למדה את שפת הסימנים כדי לתקשר עם יוסי שלמד מהר את כל האותיות ואת להקת שלוה בהופעה. שני מימין מאחור מייסד העמותה, קלמן סמואלס שי בן שושן, מקים להקת 'שלוה': "איתור הזמרים והנגנים המתאימים היה תהליך ממושך. גם גיבוש הלהקה הצריך השקעה מיוחדת. כשעובדים עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים צריכים הרבה אמונה, אהבה, הבנה והכלה. עובדים הרבה על העצמה ובניית ביטחון עצמי, ובנוסף מלמדים טכניקה בצורה שונה ונדרשת הרבה סבלנות" חשון תש״ף 41