אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

הגות תורנית הרב אמיר סנדלר* . זו 1 נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך כי ימינך פשוטה לקבל שבים" עמדת הנפש של כל יהודי בימי הסליחות והרחמים, ימים שבאוויר יש אווירה של יכולת התחדשות וצמיחה ובהשפעת ימי הדין והרחמים, בכל אחד ואחת מתעורר בדרכו שלו הרצון לתיקון ולתשובה, לבניין ולצמיחה. אולם, השאלה הגדולה היא מה יתרחש ביום שאחרי החגים, ביום שניכנס לשגרת ימי החורף. האם נצליח לשמר את רוממות חגי תשרי ולהמשיך אותם לתוך ימי השגרה, או שהחגים ייזכרו כנקודת שיא, שאולי נזכה לחזור ולנשום אוויר פסגות רק בעוד שנה. כאשר הקים רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל את ישיבת חכמי לובלין, הוא "לכו בנים שמעו לי יראת ה' בחר לקבוע על שער הכניסה לישיבה את הפסוק . לשאלת התלמידים למה דווקא פסוק זה, הרי לא מדובר בפסוק של 2 אלמדכם" קבלת פנים לאדם שנכנס בשערי הישיבה אלא דווקא יותר פסוק של פרידה, ענה רבי מאיר שפירא שהמבחן האמיתי של הישיבה לא יהיה בזמן שהתלמיד נמצא בישיבה ומושפע מאווירת הלימוד ומקדושת המקום, המבחן האמיתי יהיה כאשר התלמיד ייצא החוצה לחיי עמל ופרנסה, האם גם שם, כשהוא רחוק מקול מתיקות עמל התורה ומרבותיו, יצליח לשמר את רוח הישיבה. כך גם אנו נדרשים לברר לגבי החגים, עיקר הבדיקה של השפעת חגי תשרי על חיי האדם לא תהיה בהתבוננות על עוצמתה של תפילת נעילה, או על הכוונות בזמן תקיעת השופר בראש השנה, אלא נבחן כיצד ייראו ימי השגרה של תקופת אחרי החגים. אבל איך עושים זאת? הרי יש כאן קושי אמיתי, שכבר אמר בעל המסילת "הטיפול שגם אדם שכבר זכה ובעמל רב תיקן אחת ממידותיו יבואו 3 ישרים מה שאנו נגדיר כחיי השגרה ויכולים לגרום לאובדן המידה. והטרדה העולמית" כיצד נצליח להדביק את תוקף קדושת ימי החגים גם לימים "אפורים"? והרי אין זה נכון להישאר כל הזמן בבחינת "תפילת נעילה", ולא סתם קצבו חכמינו את ימי החגים בזמן מוגבל על לוח השנה, ואנו נדרשים על כורחנו לחזור לעמל היום, אז מה יהיה על כל תקופת החגים, האם כל עמלנו ילך ויתפוגג? שם מספרת לנו 4 תשובה לדבר ניתן לראות בגמרא במסכת שבת פרק תשיעי הגמרא על הימים שלפני מעמד קבלת התורה. בניגוד למקובל לחשוב, כאשר ישראל מגיעים למרגלות ההר לא ניגשים מיד לשלושת ימי ההגבלה, בהם ישראל מיטהרים ומכינים את עצמם לקבלת התורה, אלא ישנם עוד שלושה ימים נוספים, בהם בכל יום מתרחשת פעולה אחת קטנה, מיוחד מאוד להתבונן ולהבין מה קורה בכל יום ובעיקר על החיבור שבין היום השני ליום השלישי: . בהתחלה ריבונו של "לא אמר להו מידי משום חולשה דאורחא" ביום הראשון: עולם לא מדבר עם בני ישראל כלל בגלל חולשת הדרך, למרות שהעולם כולו שעות 24 ממתין מיום בריאתו לרגע של קבלת התורה, מעדיף רבש"ע להמתין על מנת שבני ישראל ינוחו קצת מעמל הדרך, ורק אז להתחיל את התהליך. על מנת להבין את עומק המחשבה שביום זה, נתבונן בדבריו של הרב קוק בעין איה שם מסביר הרב קוק את המחשבה מאחורי ההמתנה, באומרו שלעיתים "יותר טוב שהרשמים הקדושים בקדושה עליונה יתאחרו מעט עד אשר ישוב הכח לעייף והחלש יוכל לומר גיבור אני, ויחוש את גבורתו גבורת הגויה והבשר לעיתים יש אשר עליהם תכונן גבורת הרוח והנשמה העליונה את כסא כבודה". דברים טובים וחשובים שאנו רוצים להעביר לילדינו או לתלמידינו, אבל חשוב לזכור שלפעמים נכון, דווקא בגלל חשיבות הדברים, להמתין מספר רגעים ע"מ למצוא את נקודת הזמן הנכונה בה יכולים הדברים להתיישב על הלב בצורה הנכונה. ואז מגיעים היום השני והשלישי, ימים שלכאורה מנותקים אחד מהשני, אבל התבוננות עמוקה תברר לנו שחיבור בין שני הימים הללו ביחד בכוחו לתת לנו מענה לאתגר של החזרה לימי השגרה. "ואתם תהיו לי ממלכת ביום השני אומרת הגמרא יוצאת בת קול ומכריזה , מצווה זו "מצוות ההגבלה" וביום השלישי אומרים לבני ישראל את כהנים" אין עניינה לדבר על אותם דיני ריחוק 6 הנאמרת ביום השלישי מסביר רש"י והיטהרות לקראת מתן תורה, אלא מצוות ההגבלה מטרתה לסמן לבני ישראל את הגבולות על הר סיני, ע"מ לדעת עד לאן מותר לעלות בהר לכל אחד ואחת מישראל. ע"מ להבין את עומק המסר שעובר לבני ישראל בשני הימים הללו ואת הקשר בין הימים השני והשלישי נחזור ונעיין בדברי קודשו של הרב קוק . 7 בעין איה ביום השני נאמרת לבני ישראל אמירה גדולה, מובטח להם שהם יהיו "ממלכת כהנים". מדובר בתביעה גדולה במיוחד בהתחשב במצב שבו היו בני ישראל באותם ימים, ימים שהם רגע אחרי שנות השעבוד במצרים, שם הגיעו למצב ורגע לפני החטא הנורא של חטא העגל, 8 נמוך וירוד של מ"ט שערי טומאה שם יוגדרו ישראל ע"י חז"ל בתיאור הנורא: "עלובה כלה שזינתה בערב ". דווקא אז נאמרת אותה אמירה מרוממת וגדולה של ממלכת כהנים, 9 חופתה ע"מ לסמן לבני ישראל את המגמה שלהם כיחידים וכאומה, או כלשונו של "מיד מופיעה ביקרת תפארתה, זאת היה הסגולה המגמתית שהיא הרב קוק מוכרחת וצריכה לצאת אל הפועל אחרי שישתלמו מכשירה. אבל גם לפני התגלמות המכשירים היא כבר בעינה נמצאת בכוחה... נכון אלה הגדולות הנן התוצאות היותר רחוקות, עין ה' צופיה לנהל את כל הסיבוכים אליהן. שסוף מעשה במחשבה תחילה להודיע שהמטרה היותר אחרונה בטוחה היא". ע"מ להגיע להיות "ממלכת כהנים" יצטרכו בני ישראל לעבור עוד כברת דרך ארוכה, אולם כבר עכשיו, רגע לפני מתן תורה, מבקש רבש"ע לרומם אותנו למדרגה העליונה, לעורר לרצות להיות כאלה ולתת את ההבטחה שבסוף, מתוך כל האתגרים, רגעי השיא ורגעי הנפילה, רגעי העצב והשפל ונקודות אחרי החגים יתחדש . מתוך הסליחות 1 . תהילים לד, יב 2 . פרק ה בבאור מפסידי הזהירות 3 . דף פ"ו עמוד ב 4 . שבת ב, פרק תשיעי פסקה כ"ב 5 . מסכת שבת דף פ"ז עמוד א 6 . פרק תשיעי פסקאות כ"ג- כ"ד 7 . זוהר תחית פרשת יתרו 8 . גיטין ל"ו 9 " חשון תש״ף 54