אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

ספרות הילדים החרדית ארון הספרים חברה, אידיאולוגיה וערכים, אסתר מלחי, 253 ,2019 , הוצאת ספרא עמ’ מחברת הספר, ד"ר אסתר מלחי ילידת הארץ, רכשה את השכלתה האקדמית באוניברסיטת בר אילן. תחומי התמחותה הם ספרות הילדים ועולמה של שירת הקודש (פיוט). שימשה כמרצה במכללות "אורות ישראל" באלקנה וב"מכללה ירושלים" בבית וגן בירושלים. השתתפה כמארגנת וכמרצה בכינוסים רבים באוניברסיטאות ובמכללות. פרסמה מחקרים בכתבי עת אקדמיים. מילאה תפקידים שונים בוועדות של משרד החינוך לגיבוש תוכנית לימודים ולהוראת ספרות. בספר מתארת ד"ר מלחי את ספרות ילדים החרדית כז'אנר, תוך שימוש בכלי מחקר שהתגבשו בחקר ספרות הילדים הכללית. היא חכמי המזרח בדורות האחרונים כרך א', עורך: משה רחימאי, הוצאת מכללת אורות ישראל, תשעט ליבי במזרח הוא כתב עת אקדמי חדש שיוצא לאור על ידי מכללת אורות ישראל. הכרך הראשון של כתב העת עוסק בחקר חכמי המזרח בדורות האחרונים. כלולים מאמרים העוסקים 11 בו בהיבטים שונים של הגות ועשייה של חכמי המזרח. קבוצה של מאמרים בכתב העת עוסקת בהתמודדותם של חכמי הקהילות השונות עם המציאות המשתנה. פרופ' לאה בורנשטיין- מקובצקי חקרה את פסקי ההלכה של חכמי איסטנבול, איזמיר ושלוניקי ואת מאבקם בפעילות המיסיונרית הפרוטסטנטית . חיים ג'יי ברקוביץ חקר את השפעתם של חכמי 19- במאה ה ספרד הראשונים והאחרונים על הפסיקה האשכנזית בעת החדשה המוקדמת. ד"ר יוסף שרביט חקר את התמודדותם של חכמי אלג'יריה בדורות האחרונים עם גילויי המודרנה ועם סכנת ההתבוללותשל קהילותיהם. פרופ' משה עמאר עוסק ביהדות מרוקו וחקר את השפעת התרבות הצרפתית על בני הדור הצעיר. רון ש' קליינמן חקר את עמדת חכמי ההלכה באימפריה העות'מאנית במאות הט"ז-הי"ט. ד"ר נסים ליאון חקר את השפעתה של תנועת התשובה החרדית הספרדית בארץ וכן את התחדשותה של הרבנות הספרדית המבקשת להשיב את סמכותה. רינה לפידוס כתבה על רבנים בגיאורגיה, באוזבקיסטן ובדאגסטן בתקופה הסובייטית. קבוצה נוספת של מאמרים עוסקת בדמויות מופת. שאול רגב חקר את דמותו של ר' משה בנימין, מראשוני המקובלים בבגדד. בן ציון רוזנפלד כתב על יחסו של הראי"ה קוק לחכמי המזרח בתקופת יפו .)1914-1904( תרס"ד-תרע"ד ביטאון המכללה בנושאי חינוך והוראה, כרך טו, עורכת סיגלית רוזמרין, הוצאת אפרתה, תשעח, עמ’ 217 גיליון זה של דרך אפרתה כולל מחקרים ומאמרים בדידקטיקה ודרכי הוראה. נעמי שפירא בדקה את ההשפעה של השמעת ניגון חסידי על אווירת הלכידות בכיתה. רבקה ליפשיץ, פנינה קליין ז”ל ואסתר עדי-יפה חקרו יצירתיות וציורי ילדים במעבר בין הגן לכיתה א’. ממחקרן עולה שיש ירידה ביכולות היצירתיות של הילדים עם כניסתם לכיתה א’. יערה שילה ויאן סרדצה מצאו כי זמינות רגשית אימהית תורמת להפחתת בעיות התנהגות. תרצה פריש חקרה את נושא הנחלת הזיכרון הקיבוצי בכלל וזיכרון מלחמת עמלק בישראל בפרט, במסגרות החינוכיות השונות. דוד שניאור במאמרו “שתי דרכים דידקטיות להבנת התמורות במשמעות המונח ארץ זבת חלב ודבש”, מראה כיצד גם לפי פשוטו של מקרא, ניתן להבחין במשמעויות שונות וקוטביות של הטקסט התנ”כי. דרך אפרתה ליבי במזרח פרשת השבוע לפי פשוטו של מקרא, נתן אביעזר, ,2019 , אורים הוצאה לאור עמ’ 357 פרופ' נתן אביעזר כיהן בעבר כראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן. את הדוקטורט בפיזיקה עשה באוניברסיטת שיקגו, ואת השכלתו התורנית רכש בישיבת "בית יהודה" עלה עם אשתו דבורה לישראל. 1967 בדטרויט שבארה"ב. בשנת מאמרים מדעיים בפיזיקת המצב המוצק ונבחר 140 חיבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. בנוסף עסק בחקירת Fellow כ- הקשר שבין תורה ומדע, חיבר שני ספרים בנושא: "בראשית ברא" ו"אמונה בעידן המדע" והרצה על נושא זה ברחבי העולם. בספרו "מבראשית ברא עד זאת הברכה” כלולים שמונים ושישה מאמרים העוסקים בפרשת השבוע ובחגי ישראל, מאמר אחד על כל פרשה ועל כל חג, כשבכל אחד מהם הדגש הוא על הפשט. לדוגמה: במאמרו על פרשת “זכור” מסביר פרופ' אביעזר את החובה המוטלת עלינו לזכור לדורי דורות את מעשיו המרושעים של עמלק שעשה לישראל, אף כי במשך מאות שנים עמלק כמעט ולא עשה מאומה לישראל. ההסבר לחובת הזכירה לדורי דורות, טוען פרופ’ אביעזר, הוא בכך שעמלק מייצג סוג מיוחד של שנאה כלפי ישראל – כמו זו שגילה המן ודורות רבים אחריו אדולף היטלר – שנאה לשמה שמטרתה העיקרית היא השמדת ישראל. מבראשית ברא עד זאת הברכה חשון תש״ף 56