אתרוג | חשון תש"פ | נובמבר 2019 | גליון 85

שונים, למשל נתונים שמתקבלים מהתחנה המטאורולוגית. הלימודים מתבצעים תוך כדי התנסות בעבודה בשטח. התלמידים יוצאים לסיורים, מתצפתים, מתעדים תופעות, אוספים מידע רלוונטי, לומדים להשתמש במערכת מידע גאוגרפית ובמערכות עזר המותקנות בשטחים החקלאיים. הם גם נפגשים עם החקלאים, שומעים מכלי ראשון דיווחים על הבעיות שלהם, מצליבים את הדיווחים עם נתונים שמתקבלים מהרחפן, מנתחים את מכלול הנתונים ומסייעים למצוא פתרונות מעשיים. רכז המגמה, יגאל זאבי, מספר בגאווה שהתלמידים סייעו בעזרת טכנולוגיה שלמדו למגדל תפוזים לטפל במטע שחלק ממנו התנוון. הם מיפו את השטח, מדדו את נפח העצים ואיפשרו למגדל לדעת בדיוק מה שיעור הפגיעה במטע. היי-טק חקלאי המורה לחקלאות ישראל סוסנוביק הוא אגרונום, בוגר מכללת תל חי באגרונומיה עם התמחות בהגנה על גידולים חקלאיים מפני מזיקים ומחלות. הוא נשוי, אב לארבעה ומתגורר עם משפחתו בישיבת כפר הרא”ה, מלמד בישיבה זו שנה רביעית. סוסנוביק מגדיר את החקלאות המדייקת כהיי-טק חקלאי העשוי לפתור בעיות של ייצור חקלאי בכל העולם. “החקלאות המדייקת מפעילה טכנולוגיות לבחינת שינויים בשטחים החקלאיים, מסייעת לנתח בעיות הקשורות בייצור החקלאי במטרה לשפר תפוקה ולטייב את הסביבה, ובכך היא נותנת מענה לביקוש הגובר בעולם כולו לתוצרת החקלאית”, אומר ישראל ומביא דוגמאות למצבים שנפתרו בעזרת הטכנולוגיות שהפעילו התלמידים שלו בכפר: “הייתה בעיה עם פרדס של מאה דונם תפוזי המלין בקיבוץ גבעת חיים איחוד הסמוך. באמצעות הרחפן זוהו מי תהום גבוהים מדי שגרמו לכך ששורשי העצים היו רטובים והעצים סבלו ממחסור בחמצן. לאחר ניתוח צילומים מהרחפן מיפינו באופן מדויק את השטחים הפגועים ויכולנו לדעת מה אחוז העצים החולים לעומת העצים הבריאים. ניתן טיפול זריז לבעיה ונמנע נזק עתידי. “מקרה אחר היה שדה חיטה בעמק חפר. שם נתגלה כי מכון טיהור שפכים שפינה זבל פרות לתוך שדה המורה לחקלאות ישראל סוסנוביק (מימין) עם חקלאים ותלמידים בשדה עם הרחפן מעל חשון תש״ף 7