אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

הרב ד"ר יואל בן נון, זוכה פרס שר החינוך לתרבות יהודית על מפעל חיים, היה תלמידו של הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל ונמנה עם מייסדי גוש אמונים ומפעל ההתיישבות. במקביל היה מעורב בהקמת מוסדות חינוך חדשים וחולל מהפכה בגישה ללימודי התנ"ך בחינוך הישיבתי הציוני צילם: רפי קוץ | כתב: אלעד מרגל ה רב יואל בן נון נולד בשנת ) בחיפה למשפחת 1946( התש"ו מחנכים ציונית דתית. אביו, ד"ר יחיאל בן נון, הקים בחיפה את התיכון הדתי לבנות ואת הסמינר הממ"ד למורות ולגננות (כיום: מכללת שאנן על שמו), איש לשון ומקרא וחבר האקדמיה ללשון העברית. אמו שושנה למדה מקרא ושפות עתיקות וכתבה דוקטורט על הממלכה החיתית הקדומה. "היה לי בבית שילוב טבעי של תורה ואקדמיה בלי שום עימות, אבי לימדני לקרוא בתורה מגיל צעיר, ובבר המצווה כבר הייתי קורא בקיא. קראתי את התנ"ך עשרות פעמים, כך שהתורה כולה מתנגנת בראשי. בשבילי זאת לא הייתה חובה דתית חיצונית אלא הוויה פנימית, כמו ללכת בשבילי הארץ ולהתאהב בה דרך הראש והרגלים". ערבה עדיפה על פני אתרוג בתיכון הדתי לבנים בחיפה למד בן נון במגמה מתמטית פיזיקלית, והוא זוכר לטוב את המורה לפיזיקה רייס מכפר חסידים. "בתחילת כתה י"ב הוא שאל אותנו 'מה אתם רוצים: ללמוד פיזיקה לבגרות או פיזיקה מודרנית?' כאיש אחד אמרנו 'פיזיקה מודרנית'. את המחברת על תורת היחסות ותורת הקוונטים אני שומר עד היום. הודות לה יכולתי לקרוא את ספרו של הרב קוק 'אורות הקודש' גם במבט גיאומטרי פיזיקאלי, ועל זה בניתי את הפרק הראשון בספרי 'המקור הכפול' העוסק במשנת הראי"ה". את דמותו של הרב קוק למד בן נון להכיר בנערותו דרך העיתון "פנים אל פנים": "בכל שישי חיכיתי לעיתון לקרוא על הרב כבר למדתי במרכז הרב, 17 קוק, ובגיל הכרתי את מו"ר הרב צבי יהודה, בנו של הרב קוק ונקשרתי אליו מאוד. למחרת יום הכיפורים התשכ"ד התלוויתי אליו בדרכו מביתו לישיבה ובדרך פגשנו אסיפת בחירות חרדית שהרגיזה את הרב. הנואם דיבר אל 'קהל האתרוגים שיש בהם טעם וריח, תורה ומצוות' והרב צבי יהודה תפסני בידי וברח משם. במעלה רחוב שטראוס, אמר לי, מתנשם ומתנשף: 'הם מתפעלים מאתרוגים, אבל במה הקיפו את המזבח? דווקא בערבות'. "זה היה השיעור הגדול ביותר שלי במושג 'כלל ישראל'. אין כלל ישראל בלי ארבעת המינים יחד. חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. באתרוג בלבד אי אפשר לעשות שום מצווה. בגלל השיחה ההיא, החליט בננו לקרוא לנכדתנו הבוגרת ערבה, ופה, בחצר ביתנו, יש עץ ערבה, שכל השכונה קוטפת מענפיו כדי לקיים המצווה בסוכות ובפרט בהושענא רבא". בן נון שירת בנח"ל. לחם בירושלים במלחמת ששת הימים ובאזור סואץ במלחמת יום הכיפורים. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים זצ"ל, הרב אברהם שפירא ועל ידי הרב מרדכי אליהו, כתב דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית שנקרא "המקור הכפול של השראה וסמכות במשנת הרב קוק". מוסדות חינוך חדשים בשנה שאחרי מלחמת ששת הימים הקים הרב בן נון, יחד עם הרב יהודה עמיטל וחנן פורת, את ישיבת הר עציון באלון ללמד תנ"ך בשפת התנ"ך בארץ התנ"ך טבת תש״ף 12