אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

ספרים שכתב הרב יואל בן נון נון כתחיית לימוד התורה בארץ ישראל, עם דגש על לימוד התנ"ך בשפת התנ"ך בארץ התנ"ך, במחשבה והלכה, בכל מרחבי החיים. לשיטתו לימוד התנ"ך צריך להיות מלווה במפגש חווייתי עם הלשון המקראית ועם המקומות בהם פעלו הדמויות המקראיות ונוצרו הסיפורים. להדגמת הערך המוסף שיש ללימוד התנ"ך בארץ התנ"ך מביא בן נון שני שיעורים שלמד מפרופ' יהודה אליצור ז"ל: "פעם אחת כשישבנו אתו בחורשת ארמון הנציב וצפינו על הר הבית, והוא אמר לנו: 'כאן השאיר אברהם את נעריו עם החמור, כי כתוב "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק", וקרוב לכאן עוברת הדרך העתיקה מבית לחם אל ירושלים. בדרום הר חברון הראה לנו פרופ' יהודה אליצור את ין ומצפון לה את חרבת אל-כירמיל ִ ע ַ תל מ ובה המעיין הגדול ואז קרא בהטעמה בשמואל א' (כ"ה, א) "ואיש במעון, ומעשהו בכרמל". בלי הנוכחות בשטח, קשה להבין את הסיפור כולו". לימוד התנ"ך בשטח חשוב לדעת בן נון גם בהכשרת מורים: "פעם ישבנו עם קבוצת משתלמים במסגרת בית ספר שדה עפרה במערה הצופה על תל יריחו ממצוק קרנטל. קראנו אתם את הפסוקים ביהושע (ב', טז, כב) על רחב שאמרה לשני המרגלים: 'ההרה לכו, ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים, ואחר תלכו לדרככם'. פתאום הבינו כולם שהמחבוא היחיד בהר, זו המערה בה ישבנו, וממנה ראו את המרדף ימים! ההתרגשות הייתה 3 עד סיומו עצומה, ומורה ותיקה אחת פלטה: 'ואו, זה היה באמת'! שאלתי, 'ומה חשבת עד כה?' והיא ענתה לי: 'עד כה לא חשבתי בכלל, רק לימדתי פסוקים עם רש"י'". כנגד הטוענים שסיפורי התנ"ך אינם אמינים מבחינה היסטורית וארכיאולוגית מביא הרב בן נון שפע של ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את הכתוב בתנ"ך. "אדם זרטל חפר בהר עיבל ומצא מזבח. בתל חצור מצא יגאל ידין עדות מובהקת לניתוץ מכוון של ראשי פסלים בעת כיבושה על ידי השבטים הישראלים. אמנון בן תור חזר והוכיח את אותו ממצא. חפירות של עמנואל ענתי העלו ממצאים מדהימים של מצבות לרגלי הר כרכום, 12- מזבח קטן ו שלסברתו מעידים שזהו הר סיני, ולדעתי זהו הר פארן. כמו כן יש דיון מרתק ממש עכשיו בעקבות חפירות חדשות בתמנע סביב ממצאים המעידים על הפקת הנחושת בממלכה האדומית בימי דוד ושלמה". כמורה הרב בן נון מתנגד לבחינות ולמתן ציונים. "הפגיעה בערך של עזרה הדדית הוא החטא הגדול ביותר של מערכת הבחינות והציונים, שההישג העיקרי שלה הוא כפיית סמכות והשנאת הלמידה. במקום זה צריך לערוך תחרויות ידע במתכונת של קבוצות כדורסל, כשעזרה הדדית היא הבסיס להישגים". נוסף לכך, הוא מציע למורי תנ"ך להקדיש שעה אחת בשבוע מתחילת שנת הלימודים כדי להכין את התלמידים לבחינות בגרות על ידי פתירת שאלוני בגרות, ובשאר הזמן ללמוד עם התלמידים תכנים שהמורים אוהבים כי "מה שאתם אוהבים, התלמידים יאהבו". התנ"ך בעידן הדיגיטלי הרב יואל בן נון מתגורר באלון שבות, אב נכדים. את זמנו הוא מקדיש 27- ילדים ו 6- ל לכתיבה ולהוראה. למרות שהוא חי בביתו בתוך הספרייה הגדולה שהקים אביו, וכותב ספרים הרואים אור בדפוס, להערכתו עולם הדפוס עתיד להיעלם, אבל ספרי התורה ופרשניהם ימשיכו להיות כתובים בכתב יד על קלף או בדפוס. "במקום שיש מצווה, שם נשאר ספר התורה בכתב יד על קלף. עם ישראל לא חרט את תרבותו על קירות אבן ולא על לוחות טין. הכול נכתב על קלף, חומר מתכלה. הדרך היחידה היא לאחוז בספר ולהמשיך לחיות לפיו". בספריו ממחיש הרב רעיונות באמצעות איורים: בשער ספרו "המקור הכפול" על "ישבנו עם קבוצת משתלמים במערה הצופה על תל יריחו, קראנו את הפסוקים ביהושע על רחב שאמרה לשני המרגלים: "ההרה לכו, ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים, ואחר תלכו לדרככם". כולם הבינו שהמחבוא היחיד בהר זו המערה בה ישבנו, וממנה ראו את המרדף עד סיומו ימים! מורה ותיקה 3 אמרה: 'ואו, זה היה באמת'! עד עכשיו לא חשבתי על זה, רק לימדתי פסוקים של רש"י'" טבת תש״ף 14