אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

ספרותהילדיםהחרדית מנמיכהחומות ד”ר אסתר מלחי, חוקרת ספרות ילדים ונוער חרדית, טוענת כי החל משנות האלפיים הונמכו החומות בין החברה החרדיתלחברההחילונית, וכתוצאהמכךחלו שינוייםבנושאי הכתיבה, בשפה ובתפישת העולם של היוצרים החרדים צילמה: מרים צחי | כתבה: בת-שבע פומרנץ ד "ר אסתר מלחי גדלה בבני ברק. הוריה היו חלוצים, אנשי תנועת "המזרחי" שעלו לארץ מגרמניה של המאה 30- בשנות ה הקודמת. היא התחנכה במוסדות החינוך הדתי ועסקה שנים רבות בחינוך כגננת, כמורה וכמרצה במכללות "תלפיות", "אורות ישראל", ו"המכללה ירושלים". את השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטת בר אילן. במסגרת לימודי התואר השני החלה לחקור את ספרות הילדים והנוער החרדית. ספרה "ספרות הילדים החרדית: חברה, אידיאולוגיה ) עוסק בגורמים לצמיחתה 2019( " וערכים של ספרות זו, מאפייניה הספרותיים והקשר שלה לתהליכים שעברו על החברה החרדית. ספרות ילדים עברית ומתורגמת של המאה העשרים ילדי 70- עד שנות ה המגזר החרדי קראו ספרות עברית וספרות מתורגמת שלא נכתבה למענם. כל יצירה נבדקה בקפידה על ידי ההורים והמורים, ותכנים לא רצויים צונזרו. בין הסופרים העבריים הנקראים היו ח.נ. ביאליק, לוין קיפניס, רפאל ספורטה, מרים ילן שטקליס ולאה גולדברג. רוב הכותבים הללו גדלו על ערכי המסורת היהודית וכתבו מתוך געגוע לבית ולהווי היהודי בעולם שחרב. בנוסף קראו ילדים בחברה החרדית יצירות של ז’ול וורן, מארק טוויין, אניד בלייטון, צ’רלס דיקנס ואחרים. הוצאת “נצח”, שיסד יחזקאל רוטנברג, איש עד 1940- פועלי אגודת ישראל, ופעלה מ שנות השמונים, הביאה ספרות מסוג אחר: יצירות מתורגמות מיידיש או מגרמנית שנכתבו על ידי סופרים ועיתונאים חרדים. בין היתר תורגמו לעברית סיפורי צדיקים, סיפורי חסידים, ואגדות חז”ל. “ספרות הילדים והנוער נתפשה ככלי במלחמה נגד ההשכלה וההתבוללות, והספרים שימשו להחדרת ערכים וידע יהודי” מסבירה ד”ר מלחי. בין הסופרים המתורגמים היו הרב מאיר (מרכוס) להמן, זליג שכנביץ ושלמה כהן שפעלו בגרמניה, דוד זריצקי שלמד בישיבות בליטא, משה פרגר מחסידות גור, והרב בן ציון פירר יליד גליציה. “סופרים אלה ואחרים יצרו את הבסיס להתפתחות הספרות החרדית לילדים ולנוער”, מסבירה ד”ר מלחי, “אך הם היו רחוקים מהווי הארץ. ניתן לראות בהם חוליית מעבר בין הגולה לארץ ישראל”. היא מציינת במיוחד את המחנכת, הסופרת והמשוררת ה' תראל (הניה אלתר-שיף) כפורצת דרך בתחום ספרות הילדים החרדית. “היא ייסדה את העיתון הראשון לילדים ולנוער בגוון דתי וחרדי ‘תורן ברוח התורה והמסורה’, הגיליון הראשון בירושלים”. 1966- יצא ב תכנים לא רצויים הרצון ליצור ספרות ילדים ונוער חרדית נפרדת נבע מהסתייגות הציבור החרדי בספרות 70- מתהליכי שינוי שחלו בשנות ה הילדים העברית. באותה תקופה סופרי הילדים הישראלים החלו לעסוק בנושאים כמו משפחות חד-הוריות, גירושין, או יציאת אימהות לעבודה מחוץ לביתן. הם השתמשו ב”סלנג” והציגו בספריהם אורח חיים חילוני המנוגד לערכי הציבור החרדי. ספרה של ד”ר אסתר מלחי טבת תש״ף 50