אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

זהות ומורשת, יוסף יובל טובי, אהרן גימאני (עורכים), יד בן עמ' 410 ,2019 , צבי מאמרים המבוססים 14 בספר על הרצאות שנשאו מיטב החוקרים העוסקים ביהדות תימן. ההרצאות ניתנו בכנס הבינלאומי שנערך באוניברסיטת בר אילן בשנת . נושא הכנס היה "יהודי 2010 תימן – זהות ומורשת". נושאי המאמרים מקיפים את תחומי המחקר המגוונים על יהדות תימן: היסטוריה, שירה, משפט וחברה, היחסים עם השלטון והסביבה המוסלמים, הארגון החברתי, העלייה וההתיישבות בארץ לפני ואחרי קום מדינת ישראל. אהרון גימאני, חוקר מורשת יהודי תימן, חשף במחקריו שמורשת יהודי תימן שימרה מסורות ישראל עתיקות, כולל שרידים מתורת ארץ ישראל הקדומה, וכן השפעות מתורותיהם של הרמב"ם, של יוסף קארו ושל קבלת האר"י. ` ר תורתם של חכמי ארץ ישראל בתקופת הזוהר של העיר צפת זכתה להשפעה ניכרת בכל תפוצות ישראל, והייתה 16- במאה ה – בשל שיעור קומתם של החכמים והעובדה שהיו מחכמי ארץ הקודש – לנחלת כלל עדות ישראל, ובכלל זה עדת יהודי תימן. הם הושפעו מתורות הרמב"ם, ר' יוסף קארו והאר"י בתחומי ההגות (הקבלה) וההלכה (שולחן ערוך), וכן בנוסח התפילה ובמנהגים ברוח הקבלה. ), הוא חוקר יהדות ושירת תימן, ומומחה 76( פרופ' יוסף יובל טובי ובר סמכא בכל הקשור לשלום שבזי. לרבנו בחיי אבן פקודה, בנימין אברהמוב, הוצאת בר אילן, עמ' 374 ,2019 אחד הספרים החשובים בתולדות ההגות היהודית. הספר הוא תרגום מוער מערבית יהודית לעברית. ר' בחיי אבן פקודה פעל במחצית השנייה בסרגוסה 11- של המאה ה אשר בספרד המוסלמית. הוא היה דיין, אך הוכיח בקיאות רבה לא רק בהגות היהודית, אלא גם בפילוסופיה, בתיאולוגיה ובמיסטיקה של המוסלמים. תורתו המהפכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בספרו "ספר ההדרכה אל חובות הלבבות" (שנודע לימים בשם הקצר "חובות הלבבות"), מתבטאת בפיתוח רעיון חובות הלבבות, שרובן נלמדות בעזרת ראיות שכליות, לעומת חובות האיברים, שמקורן העיקרי הוא התורה ודברי חז"ל. ר' בחיי מוליך את הקורא מן ההוכחות למציאות האל ולאחדותו אל חובותיו של המאמין לדבוק במחשבה נכונה על השם ובקיום מצוותיו בכנות ובנאמנות. יש לדבוק בשם כיוון שהוא גומל חסדים עם המאמין. האמצעים לתיקון דרכי האדם הם ביקורת עצמית וחזרה בתשובה. כמו כן פרישות מתונה עוזרת למאמין לקיים את כל חובותיו. הדרגה הגבוהה ביותר של מי שמקיים את כל חובותיו הפנימיות והחיצוניות היא אהבת השם. המבוא לתרגום מציג את משנתו התיאולוגית והמוסרית של ר' בחיי אבן פקודה, וההערות לתרגום מסבירות נושאים בתרגום ומפנות את הקורא למקורותיו של המחבר. אסירים יהודים במחנות הריכוז לפני המלחמה, קים וונשמן, תרגמה מאנגלית מיכל אלפון, עמ' 310 ,2019 , הוצאת יד ושם ד"ר קים וונשמן, מרצה להיסטוריה של אירופה בעת החדשה במרכז האקדמי גרמני לחילופי סטודנטים וחוקרים ) וסגנית מנהלת של DAAD ( המרכז ללימודים גרמניים יהודיים באוניברסיטת ססקס, חקרה את היחס המיוחד לאסירים יהודים במחנות ריכוז שהוקמו בגרמניה לפני . על פי המחקר השלכתם של 1039-1933 המלחמה בשנים היהודים למחנות הריכוז תרמה להסתגלות המהירה של הציבור הגרמני לרעיון שהשכן היהודי הוא אויב שיש להכחידו, תחילה מן החברה האזרחית ובסופו של דבר מן העולם בכלל. ד"ר וונשמן טוענת כי על ידי השימוש במחנות ריכוז כמכשירים רצחניים של דיכוי, השפלה וגירוש, סייעו הגסטפו והאס-אס להפוך את היהודים הגרמנים ממיעוט הטרוגני בתוך החברה, לזרים שנתפסו כקבוצת אויבים אחידה שיש להרחיקה מהציבוריות הגרמנית. היא רואה במחנות הריכוז אמצעי שסייע ליצור קטגוריה של אויב שהייתה עדיין בראשית היווצרותה לפני פרוץ המלחמה. הטיפול ביהודים במחנות הריכוז שלפני המלחמה סלל את הדרך למסע רצח שיטתי וכלל אירופי אף מעבר לגבולותיה של גרמניה. הספר מתבסס על מקורות ארכיוניים ומציג מידע חדש על מחנות ידועים כגון דכאו ובוכנוואלד ומחנות נוספים פחות ידועים. מערכת מחנות הריכוז שלפני המלחמה הייתה, לדברי קים וונשמן, כלי בידי השלטון לבדוק את כוחו ולקנות שליטה בדעת הקהל הגרמני, על מנת להדיר את היהודים ולהטמיע את המסר שהם שונים מן הגרמנים ומסוכנים, והרשות נתונה לפגוע בהם. יהדות תימן ספר ההדרכה אל חובות הלבבות לפני אושוויץ טב״ת תש״ף 55