אתרוג | טבת תש"ף | ינואר 2020 | גליון 86

הרב מדגיש ש"אגדות חז"ל נותנות את העומק שברוח, ברגש וכל מה שמעבר למילים". האגדה, כך טוען הרב, היא כמו היחס בין המנגינה למילים כשהמילים מסמלות את הדיון התלמודי והמנגינה את מדרשי חז״ל. "צורת הלימוד היהודית הביאה לעולם, בין השאר, את ההכרה בערך השיח הווכחני. מהמשנה הראשונה שלנו אנחנו מתעדים את הוויכוח השכלתני. הגמרא כולה היא ויכוח, ואילו מדרשי חז"ל עוסקים ברוח. לא במקרה חכמת הנבואה שהיא יסוד לחכמת האגדה - שהיא הצד הפנימי של שורשי התורה - פעלה בארץ ישראל הרבה יותר מבבל שאינה ראויה לנבואה (הראי"ה קוק, אגרות הראיה, חלק א, אגרת קג)". הרב עמיחי מציין שגם במדרשי חז"ל יש מחלוקות "אבל זו לא וכחנות. המדרשים מכילים תפיסות עולם מנוגדות שבאות לידי ביטוי בעומק וברוח." כדי להדגים את חשיבות המסר הלא מילולי של האגדה הביא הרב עמיחי אליהו בפסטיבל אגדות חז"ל, אגדות שעניינן חשיבות ההדדיות בין בני זוג וקיום שיח קשוב למסרים הלא מילוליים שהם מעבירים ביניהם. בסיום הביא הרב א - תנא הדור ָ ן בּוּט ֶ א בּ ָ ב ָ את דמותו של בּ הראשון שהיה למופת במידת האיפוק שלו ובהימנעותו המרוסנת מנקמה. "כשחשד הורדוס שהיהודים לא אוהבים אותו, ציווה להרוג את כל חכמי ישראל והותיר בחיים רק את בבא בן בוטא, תוך שהוא מצווה לנקר את עיניו. הורדוס ניסה להעמיד את בן בוטא במבחן, וכשהוא מסתיר את זהותו פיתה את בן בוטא לקלל את הורדוס. אך בן בוטא - למרות שהורדוס שחט את כל חכמי ישראל וניקר את עיניו – סירב לקלל, לא מפני שלא הגיע להורדוס שיקללו אותו, אלא מפני שמסורת ישראל מצווה לא לקלל מנהיג". שי צ’רקה: להפוך משניות לקומיקס שי צ’רקה, מאייר וקריקטוריסט, פרסם סדרות וספרי קומיקס רבים שברבים מהם מככבות דמויות מאגדות חז”ל. יצירתו הידועה ביותר, סדרת “בבא”, מספרת בצורה הומוריסטית את קורותיו של בבא, דמות בדיונית ומשעשעת מתקופת המשנה. מרבית הסיפורים מסבירים וממחישים בצורה ויזואלית משניות שי צ’רקה, מאייר וקריקטוריסט: “האגדה משדרת פתיחות, וחשוב מאוד בעיני להעביר את הפתיחות הזו לתלמידים ולעודד בהם יצירתיות. זה מאגר תרבותי של כולנו, פתוח לדמיון וגם לסאטירה, ואין עליו זכויות יוצרים. אפשר לומר לתלמיד ‘זה שלך ואתה יכול להשתמש בכלים שלך, במוסיקה, בציור בכתיבה’” הרב עמיחי אליהו: "האגדה היא כמו היחס בין המנגינה למילים, כשהמילים מסמלות את הדיון התלמודי והמנגינה את מדרשי חז״ל. צורת הלימוד היהודית הביאה לעולם, בין השאר, את ההכרה בערך השיח הווכחני. מהמשנה הראשונה שלנו אנחנו מתעדים את הוויכוח השכלתני. הגמרא כולה היא ויכוח ואילו מדרשי חז"ל עוסקים ברוח" טב״ת תש״ף 9